ע"פ 4572/05 סורין סמחייב נ. מדינת ישראל

1.ביום 10.5.05 נגזר דינו של המערער בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. הושת עליו עונש של 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה, קנס וכן הוא חוייב בפיצוי המתלוננים. בית משפט השלום קבע, כי ריצוי עונש המאסר יעוכב עד היום. המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 11.5.05 ויחד עימו בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. באותו יום קבע בית המשפט המחוזי, כי הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע ייערך ביום 22.5.05. בהחלטה נקבע עוד, כי אין להורות על עיכוב ביצוע העונש עד לדיון בבקשה. מכאן הערעור שבפניי, המתייחס אך לעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר בתקופת הביניים, היינו עד לדיון שקבוע ביום 22.5.05.

2.הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע העונש חייב להיערך במעמד הצדדים. התקופה שקצב בית משפט השלום בעת שגזר את הדין מיום 10.5.05 ועד ליום 15.5.05 הייתה קצרה מידי בהתחשב בכך שבמהלך אותם ימים חלו יום הזיכרון, יום העצמאות, יום שישי ויום שבת. כנראה, שלאור עומס העבודה בבית המשפט המחוזי לא ניתן היה לקיים דיון מיידי עוד לפני המועד שנקבע להתייצבותו של המערער לריצוי העונש, קרי היום. בנסיבות אלה איני רואה מקום אלא לקבל את הערעור ולהורות כי ביצועו של העונש יעוכב עד לדיון בבקשה.

הנני מבהיר, כי אין בהחלטה זו קביעה כלשהי באשר לגופה של הבקשה וברור שלבית המשפט המחוזי נתון שיקול דעת מלא, משהעניין יידון בפניו ביום 22.5.05. יש לקוות, שהדיון אכן ייערך במועד האמור. כמו כן, נראה לי שיש להוסיף לסכום שנקבע על ידי בית משפט השלום להבטיח התייצבות, כך שאני מעמיד את הסכום על 20,000 ש"ח תחת 7,500 ש"ח, כל זאת בנוסף לתנאים האחרים שבאים להבטיח את התייצבותו של המערער. ניתן להפקיד את היתרה בסך 12,500 ש"ח עד מחר, 16.5.05.