פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4588/05
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
אליהו חיים ליברטי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 27.3.95, בתיק פ'
1318/04, שניתן על ידי כבוד השופט
ר' שפירא
תאריך הישיבה:
א' בניסן תשס"ו
(30.3.2006)
בשם המערער:
עו"ד מוטי לוי
בשם המשיבה:
עו"ד ע' אופק
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 18.11.04, בשעת בוקר, פרץ המערער לגן-ילדים ונטל את תיקה של אישה שעבדה באותו מקום (להלן: המתלוננת). תיק זה הכיל תכשיטים, מכשיר טלפון נייד, כסף מזומן, פנקס שיקים, כרטיס אשראי ומסמכים אישיים. כאשר ניסתה המתלוננת להתנגד לגניבת ארנקה, הכה אותה המערער במרפקו והפיל אותה. בעקבות כך נמלט המערער מהמקום, ובכתב האישום שהוגש נגדו יוחסו לו עבירות שוד והתפרצות, לפי סעיפים 402(א) ו-407(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
המערער הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו במסגרת הסכם טיעון, מכוחו עתרה המשיבה לגזור לו שנתיים מאסר, וכן להורות על הפעלתו במצטבר של עונש מאסר על-תנאי שעמד נגדו. הסנגור היה רשאי לעתור לשנת מאסר אחת בלבד, ולהפעלה חופפת, במלואה או בחלקה, של תקופת המאסר המותנה. לאחר שלבית המשפט הוגש תסקיר על ידי שירות המבחן והצדדים טענו לעונש, נגזרו למערער 22 חודשי מאסר, 8 חודשים מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר על-תנאי בן 12 חודשים, מחציתו במצטבר, כך שהמערער נכלא ל -28 חודשים.
הערעור מופנה כנגד העונש.
עיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונים על-פה, אולם לא נמצאה לנו עילה להתערב בעונש. באשר למאסר המותנה – הפעלתו של עונש זה הותנתה בעבירה נוספת שיבצע המערער ועניינה, בין היתר, " תקיפה לשם גניבה ". והרי בעובדות כתב האישום בהן הודה המערער, נטען כי המתלוננת "ניסתה לקחת את התיק מהנאשם ואחזה ברצועה המחוברת לתיק", והוא דחף אותה תוך שהוא נותן לה מכה במרפקו ונמלט מהמקום. ואם נותר ספק מדוע נדרש המערער להפעיל כח, הוא הוסיף והודה (ראו סעיף 5 לעובדות כתב האישום) בכך ש" בשעת הגניבה, הוא ביצע במתלוננת מעשה אלימות, כדי למנוע את התנגדותה ... לגניבת התיק וכדי להתגבר על התנגדותה ". מכאן, שעבירת הגניבה בה חטא המערער לא הושלמה עד שתקף את קורבנו, ובכך די כדי להצדיק את הפעלתו של המאסר המותנה.
באשר לעונשו גופו – אכן, המערער הינו אדם צעיר, אולם כבר הספיק לצבור הרשעות אחדות הכוללות עבירות רבות, והוא אף נשא בעונש מאסר. בנסיבות אלו אין בעונש שנגזר לו חומרה כלשהי, ולא למותר להדגיש כי הוא מצוי בגדרו של הסכם הטיעון לו נתן המערער את הסכמתו.
אשר על כן, דינו של הערעור להידחות, וכך אנו עושים.
ניתן היום, א' בניסן תשס"ו
(30.3.2006).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת ש ו פ ט