ע"פ 4589/08 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות אינוס ומעשה מגונה בבן משפחה. נטען, כי את המעשים ביצע המערער באחייניתו (ילידת שנת 1986, להלן: המתלוננת), בעת שהיתה בת 9. באחד הימים, בעת שבילו בחוף הים, הוא הזמין אותה להיכנס עמו למים, ובהמשך, ליטף אותה בחזה, החדיר את אצבעו לאיבר מינה והניח את ידה על איבר מינו. בגין כל אלה דן בית המשפט המחוזי את המערער לשש שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של שלושים אלף ש"ח.

2.

בערעור שבפנינו עותר המערער להקלה בעונשו תוך שהוא מפנה לאלה: העבירות בוצעו כשבע שנים לפני שהוגשה התלונה נגדו; כתב האישום הוגש בחלוף שנתיים נוספות (ינואר 2006); העבירות מצויות בשלב נמוך בסולם החומרה; מתוך תסקיר הקורבן עולה תמונה קשה, אולם לפחות בחלקה נבעה מהתא המשפחתי המעוות בו גדלה המתלוננת, ועבירות המין הנוספות שביצעו בה אחרים בגיל צעיר; מסוכנתו של המערער הוגדרה כנמוכה – בינונית; עברו הפלילי אינו כולל עבירות מין; הוא בעל אישיות דלה, ערירי וסובל מבעיות בריאות שונות.

3.

לא ראינו בכל אלה עילה להקל בעונשו של המערער. קורבנן של העבירות היתה ילדה רכה בשנים שעה שהמערער ביצע בה את זממו, ומותר להניח כי הוא בחר בה מאחר וסבר כי היא לא תחשוף את סוד המעשים לאיש. ברם, היא לא נצרה את הסוד בלבה, ולאחר ימים אחדים היא סיפרה על כך להוריה, אולם נראה כי אלה לא היו להוטים לנקוט בפעולה כלשהי נגד המערער, שהוסיף לפקוד את ביתם כאילו דבר לא קרה. הנה כי כן, אף שחלוף הזמן עשוי לשמש נימוק לקולה בענישתו של נאשם, נראה לנו כי במקרה הנוכחי אין בו כדי לסייע בידי המערער. כך או כך, המערער פגע פגיעה קשה בקורבנו, שהחיים לא היטיבו עמה, ותוצאותיה של אותה פגיעה מלווים אותה שנים רבות, וספק אם יימצא להן מזור. במטרה לבער עבירות מסוג זה, בכלל, ובתוך המשפחה בפרט, יש לנהוג ביד קשה נגד העבריינים, ולא מצאנו בעונש שהושת על המערער חומרה יתרה או חריגה מרמת הענישה הנוהגת.

הערעור נדחה.