ע"פ 459/05 דרור ועקנין נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 27.1.04 גנב המערער שק תפוחי אדמה מחנותו של המתלונן. בעקבות כך הגיע המתלונן לביתו של המערער, ולאחר שמצא את הרכוש הגנוב, התרה במערער שלא יחזור עוד על מעשים מסוג זה. בתגובה, תקף המערער את המתלונן, וגרם לו, תוך שימוש בסכין, לחתכים בפניו. בהמשך, התפרע המערער בתחנת המשטרה, ואף איים על שוטר כי ירצח אותו.

המערער כפר בעובדות שיוחסו לו, ובית המשפט הרשיעו לאחר שמיעתן של ראיות הצדדים, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, גניבה, שיבוש מהלכי משפט, איומים וניסיון לתקוף שוטר, עבירות לפי סעיפים 333 ביחד עם סעיף 335(א)(1), 384, 244, 192 ו-273 לחוק העונשין תשל"ז-1977. בהמשך, נגזר עונשו של המערער: 30 חודשי מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. כמו כן הופעלו עונשי מאסר על-תנאי שעמדו נגדו (6, 8, 9, 12 ו-16 חודשים), בחופף ביניהם, ובמצטבר, לעונש המאסר שנגזר בתיק זה, כך שהתוצאה היתה שהמערער נכלא ל-52 חודשים.

השגותיו של המערער מופנות כנגד העונש.

לא מצאנו בערעור זה ממש. המערער ביצע עבירות שעל חומרתן אין צורך להכביר מילים. יתרה מכך, הוא בעל עבר פלילי עשיר, גם בעבירות אלימות, ואף נשא בעונשי מאסר שככל הנראה לא הותירו עליו את רישומם. ואם בכך לא די, מתברר כי המערער ביצע את העבירות הנוכחיות שעה שמעל ראשו היו תלויים מספר מאסרים על-תנאי, ללמדך, עד כמה מערער זה אינו נתון למוראו של החוק.

בחודש תשרי תשס"ו (אוקטובר 2005) הודיענו שירות המבחן כי המערער מגלה מוטיבציה לעריכת שינוי בחייו, ועל כן נעתרנו לבקשה לדחות את מועד שמיעתו של הערעור. מתסקיר עדכני שהונח בפנינו בימים אלה עולה, כי המערער מתמיד בהתנזרותו מסמים, אולם התהליך הטיפולי בו החל נקטע עקב עבירות משמעת שביצע בכלא.

אנו מוכנים להניח, לצורך הדיון, כי המערער אכן מתכוון לנסות לסגל לעצמו אורח חיים נורמטיבי. אולם, מנגד ניצבות העבירות הקשות בהן חטא, ולפיכך, המרב שאפשר היה לעשות בנסיבות אלו הוא לחפוף את עונשי המאסר על-תנאי שהופעלו ביניהם. משכך עשתה הערכאה הראשונה, לא ראינו מקום להקלה נוספת בעונש.

הערעור נדחה.