פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 459/98 חיים ביטון נ. היועץ המשפטי לממשלה

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ערעור על חומרת עונש מאסר בשל שוד והונאה בכרטיס אשראיערעור על חומרת העונש שהוטל בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שהורשע בשוד נהג מונית ובעבירות הונאה בכרטיסי אשראי ובעבירות נוספות, ערער על חומרת עונש של שש וחצי שנות מאסר בפועל. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי העונש אינו חמור ואינו מצדיק התערבות. נקבע כי יש לעודד את המערער לחזור לתכנית הגמילה.

העובדות

המערער הורשע על יסוד הודאתו בשלושה אישומים משנת 1996, כולל שוד נהג מונית בנסיבות מחמירות ושימוש בכרטיס אשראי שנגנב והתחזות לבנק, וכן בשלושה אישומים משנת 1997, כולל גניבה, הונאה בכרטיס חיוב והחזקת סם לשימוש עצמי. לזכותו נזקף מאמץ להיגמל מסמים, אולם לחובתו עבר פלילי מכביד ו-4 מאסרים על תנאי. בית המשפט המחוזי הטיל חמש שנות מאסר והפעיל מאסרים על תנאי, ובסך הכול שש וחצי שנות מאסר בפועל. המערער עזב לאחר מכן את תכנית הגמילה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת העונש של שש וחצי שנות מאסר בפועל שהוטלו על המערער בגין שוד והונאה בכרטיסי אשראי?

הלכות

  1. 1

    העונש שהוטל על המערער אינו חמור ואינו מצדיק התערבות של בית המשפט לערעורים בנסיבות המקרה

    ״בנסיבות המקרה העונש שהוטל על המערער אינו חמור ואינו מצדיק התערבות של בית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור על חומרת עונש
  • הונאה בכרטיס חיוב
  • עבר פלילי מכביד
  • גמילה מסמים
  • שירות המבחן
  • החזקת סם לשימוש עצמי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 459/98

בפני: כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופט ע' ר' זועבי

המערער: חיים

ביטון

נ

ג ד

המשיבה: מדינת

ישראל

ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

מיום 16.11.97 בת"פ 8003/97 שניתן על ידי כבוד השופטת רויטל יפה-כץ

תאריך

הישיבה: כ"ד בתמוז תשנ"ט (8.7.99)

בשם

המערער: עו"ד אבן ברי שחדה

בשם

המשיבה: עו"ד אתי כהנא

בשם

שירות המבחן: גב' זהבה מור

פסק-דין

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, על יסוד הודאתו, בשלושה אישומים בגין עבירות שבוצעו כולן בשנת 1996. האישום הראשון היה בגין שוד של נהג מונית בנסיבות מחמירות, כלומר, תוך איום בנשק. שני האישומים האחרים היו בגין שימוש בכרטיס אשראי שנגנב על ידי אדם אחר והתחזות בבנק לאדם אחר בארבע פעמים וקבלת כספים מן הבנק מחשבונו של אותו אדם. המערער ביצע עבירות אלה כיוון שהיה מכור לסמים קשים ונזקק לכסף לצורך רכישת הסם.

לבקשת המערער צורפו שלושה אישומים בגין עבירות שבוצעו בשנת 1997: עבירה של גניבה, שתי עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, עבירת גניבה של כרטיס חיוב ועבירה של החזקת סם לשימוש עצמי. על יסוד הודאתו הורשע המערער גם בעבירות אלה.

בגזר הדין התחשב בית המשפט המחוזי בכך שהמערער עשה מאמץ גדול להיגמל מן הסם נראה כי באותו שלב היה נקי מסם ועלה על דרך חדשה. אולם, מן הצד השני, למערער עבר פלילי מכביד שנמשך כעשרים שנה, במהלכן צבר 19 הרשעות, בעיקר בעבירות רכוש ומרמה. כמו כן היו תלויים ועומדים נגדו 4 מאסרים על-תנאי, לתקופה כוללת של 31 חודש. על יסוד כל אלה החליט בית המשפט המחוזי להטיל על המערער מאסר לתקופה של חמש שנים, ולהפעיל את המאסרים על-תנאי כך ששנה אחת תצטבר לעונש שהוטל עליו, ויתר התקופה (כלומר, 19 חודשים) תרוצה באופן חופף. בסך הכל הוטל על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של שש וחצי שנים ונוסף לכך מאסר על-תנאי.

זהו ערעור על חומרת העונש. שמענו את הטענות של בא-כוח המערער ולא מצאנו בהן יסוד להקלה בעונש. בנסיבות המקרה העונש שהוטל על המערער אינו חמור ואינו מצדיק התערבות של בית משפט זה.

התסקיר אשר שירות המבחן הגיש לבית המשפט המחוזי נתן יסוד לתקווה כי המערער עלה על דרך של גמילה מסמים ושיקום. אולם, כפי ששמענו היום, דרך זאת נקטעה לפני סיומה. המערער עזב את התכנית לגמילה מסמים וכיום אינו משתתף יותר בתכנית כזאת. על כך יש להצטער. מן הראוי שהמערער ינצל את ההזדמנות ויחזור לתכנית כזאת, אם הדבר אפשרי וראוי מבחינת שירות בתי הסוהר, ואם כן חזקה על שירות בתי הסוהר שיסייע בכך בידי המערער.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ד בתמוז תשנ"ט

(8.7.99).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98004590.

I01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1העונש שהוטל על המערער אינו חמור ואינו מצדיק התערבות של בית המשפט לערעורים בנסיבות המקרה