פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4592/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
המערער:
שרבל ג'נימה
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. מועתז מריסאת
3. רביע מריסאת
4. עאהד מריסאת
5. תאמר מריסאת
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה, בע"פ 5059/06, מיום 6.5.08, שניתן על ידי כבוד השופטת ב' בר זיו –
על פי פקודת בזיון בית המשפט
תאריך הישיבה:
ב' באלול התשס"ח
(02.09.08)
בשם המערער:
עו"ד ברבארה האני
בשם המשיבה 1:
עו"ד דותן רוסו
בשם המשיב 2:
עו"ד סרוג'י
בשם המשיב 3:
בשם המשיב 4:
בשם המשיב 5:
עו"ד קרזבום גיל
בעצמו
בעצמו
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
נגד המשיבים 2 עד 4 הוגש כתב אישום בו יוחסה להם עבירת "הריגה". המערער הנו עד תביעה שכאשר נקרא לעלות לדוכן העדים השיב על מרביתן של השאלות שהופנו אליו במלים "איני זוכר". בעקבות כך הוכרז המערער כעד עוין, ואמרותיו הוגשו כראיות מטעם המשיב 1. עם מצב זה התקשו המשיבים האחרים להשלים, הואיל ונשללה מהם האפשרות לקיים חקירה נגדית כהלכתה, ועל כן פנו לבית המשפט וביקשו ממנו לנקוט נגד המערער בהליכים לפי סעיף 5 לפקודת ביזיון בית המשפט. לכך התנגד בא-כוח המערער, שטען כי שולחו אינו "עד סרבן" באשר הוא התייצב למסירתה של עדות, ולחלק מן השאלות אף השיב באופן ענייני. כן נטען, כי נוכח חלוף הזמן אין זה מן הנמנע שהמערער שוב אינו זוכר את האירועים. בית המשפט דחה טעון זה, וקבע כי בחינת עדותו של עד אינה נעשית על פי מבחן טכני אלא מהותי, ובמובן זה המערער הוא אכן "עד סרבן". בעקבות כך הורה בית המשפט על מאסרו של המערער לתקופה של 30 ימים, אלא אם יודיע על הסכמתו להשיב לשאלות שיופנו אליו. כנגד החלטה זו מופנה הערעור שבפנינו.
לאחר שהחלפנו דברים עם בא-כוח המערער, הוא נועץ עם שולחו ובעקבות כך הודיע כי המערער מסכים לשוב ולהעיד בפני בית המשפט ולהשיב לשאלות שיופנו אליו על ידי הצדדים. במצב זה, ונוכח נוסחו של סעיף 12 בהחלטת בית המשפט המחוזי, ההכרעה בערעור מתייתרת, ועל כן, ובכפוף לכך שלצדדים שמורות טענותיהם, הערעור נמחק.
ניתן היום, ג' באלול התשס"ח
(03.09.08)
.
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט