החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4597/02 יהושע בן מיור נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · דחיית ריצוי עונש מאסר לצורך יציאה לחופשהערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שסירב לצוות על שחרור המערער לתקופה של מספר ימים טרם תחילת ריצוי עונש המאסר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שהורשע במסגרת הסדר טיעון ונידון ל-26 חודשי מאסר בפועל, ביקש לצוות על שחרורו לתקופה של מספר ימים טרם תחילת ריצוי העונש, והבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי יש להפנות את הבקשה לשלטונות בית הסוהר ולהחיש את הדיון בה לנוכח תקופת המאסר הארוכה שהמערער מרצה. הערעור נדחה בכפוף לכך.

העובדות

המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון ונידון ל-26 חודשי מאסר בפועל בנוסף לעונש מאסר מותנה. הוא נעצר עד תום המשפט וחלפו כ-12 חודשים ממועד מעצרו ועד גזר הדין. לפני גזר הדין ביקש לצוות על שחרורו לתקופה של מספר ימים לפני תחילת ריצוי המאסר, והבקשה נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על שחרורו של נידון לתקופה של מספר ימים לפני תחילת ריצוי עונש המאסר בנסיבות שבהן נדחתה בקשתו בבית המשפט המחוזי

הלכות

  1. 1

    בקשה ליציאה לחופשה לפני תחילת ריצוי עונש המאסר יש להפנות לשלטונות בית הסוהר, ודיון בה יוחש לנוכח תקופת המאסר הארוכה שהנידון מרצה

    ״בפועל, גם תקופת המעצר הובאה בחשבון בעונש המאסר שנגזר עליו, ואת בקשתו ליציאה לחופשה היום, הוא צריך להפנות לשלטונות בית הסוהר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עונש מאסר
  • ריצוי בפועל
  • הסדר טיעון
  • יציאה לחופשה
  • שלטונות בית הסוהר
  • תקופת מעצר
  • לפנים משורת הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

ע"פ

4597/02

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המערער

:

יהושע

בן מיור

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק פ' 1149/00

מיום 20.5.2002 שניתן על ידי כבוד השופט עוני חבש

תאריך

הישיבה: כט' בסיון תשס"ב (9.6.2002)

בשם

המערער: בעצמו

בשם

המשיבה: עו"ד ג'ני גינזבורג

החלטה

המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בבית המשפט המחוזי, ונידון למאסר לתקופה של 26 חודשים לריצוי בפועל, וזאת בנוסף לעונש המאסר המותנה. עוד קודם למתן גזר הדין, נעצר עד תום משפטו. ממועד מעצרו ועד מתן גזר הדין חלפה תקופה של קרוב ל12- חודשים. עובר למתן גזר הדין, ביקש המערער לצוות על שחרורו לתקופה של מספר ימים, טרם שיחל לרצות את עונש המאסר. בית המשפט סירב להיעתר לו ועל כן הוא מערער היום.

על בקשתו הכתובה הוא מוסיף היום בעל-פה, כי בשלב קודם הודיע לו נציג של התביעה כי לא יתנגד לדחיית ריצוי עונש המאסר, אולם פרקליט אחר שהופיע במשפט הביע התנגדות לבקשה.

המערער אינו מבקש לחזור בו מעסקת הטיעון, וממילא לא הגיש ערעור על פסק-הדין. בפועל, גם תקופת המעצר הובאה בחשבון בעונש המאסר שנגזר עליו, ואת בקשתו ליציאה לחופשה היום, הוא צריך להפנות לשלטונות בית הסוהר.

המערער מסביר, כי פניה לשלטונות בית הסוהר ודיון בפניה עשויים להתארך. נראה לי, בנסיבות העניין, כפי שהמערער טוען להם, מן הראוי לנהוג כלפיו מבחינת המועדים, לפנים משורת הדין, ולהחיש את הדיון בבקשתו בהתחשב בתקופה הארוכה של מאסר שהוא מרצה. בכך אין כדי להביע עמדה לגבי החלטה שתתקבל בעניין זה על-ידי שלטונות בית הסוהר. בכפוף להערה זו - נדחה הערעור.

ניתנה היום, ל' בסיון תשס"ב (10.6.2002).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בקשה ליציאה לחופשה לפני תחילת ריצוי עונש המאסר יש להפנות לשלטונות בית הסוהר, ודיון בה יוחש לנוכח תקופת המאסר הארוכה שהנידון מרצה