ע"פ 4616/09 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בחודש ינואר 2009 דרש המערער כסף מאשתו, ומשהשיבה את פניו ריקם, הוא החל להשתולל ועם מקל שאחז בידיו פגע בחפצים שונים ושבר אותם. המערער הוסיף ואיים על אשתו כי אם תפנה למשטרה הוא יהרוג אותה. בשלב כלשהו לפת המערער את צווארה של אשתו והחל לחנוק אותה, ומשניסה בנם של בני הזוג לסייע לאמו, החל המערער רודף אחריו עד שהקטין מצא מקום מחבוא. בהמשך ראה המערער את אשתו משוחחת בטלפון הנייד שלה, ובתגובה לכך הוא נטל את הטלפון, זרקו לרצפה ושבר אותו. לבסוף, נטל המערער מקל עמו תקף את המתלוננת, עד שזו נאלצה למסור לידיו את הכסף שביקש.

המערער הודה בכל אלה, ועל כן הורשע בעבירות של דרישת נכס באיומים, תקיפת בת-זוג בנסיבות מחמירות, ניסיון לתקיפת קטין, היזק בזדון ואיומים. בהמשך נגזר עונשו - 36 חודשי מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, וחולטה ערבות בסך 5000 ש"ח עליה חתם בתיק קודם ובה התחייב להימנע מעבירה.

המערער משיג בפנינו על חומרת העונש, אולם אין בידינו להושיעו. על חומרתן של העבירות אותן ביצע נדמה כי אין צורך להרבות מלים, במיוחד נוכח העובדה שהמערער הפנה את זעמו כלפי אשתו ובנו. הדברים נאמרים ביתר שאת לאור עברו הפלילי של המערער, הכולל גם עבירות מאותו תחום שעליו נקרא לתת את הדין הפעם, בגינן נגזר לו בחודש ינואר 2007 עונש שכלל גם 7 חודשי מאסר. כפי שעינינו רואות, המערער התקשה להפנים את הלקח הנדרש, ועל כן ההחלטה להחמיר עמו הפעם, היתה במקומה.

אי-לכך, הערעור נדחה.