ע"פ 4627/98 גיהאד חטיב נ. מדינת ישראל

במהלך שמיעת הראיות במשפטו של המערער הגיעו סניגורו ובא-כוח התביעה להסכמה לפיה תוקן כתב האישום והמערער הודה בעובדות של כתב האישום המתוקן. על יסוד הודאתו הורשע המערער בהדחת קטינים לסמים, בהספקת סם מסוכן, בהחזקת סם מסוכן ושימוש בו ובגניבות מתוך כלי רכב, כשכל אחת מן העבירות הללו מתייחסת למספר רב של מקרים. יצוין שכל העבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, בהן הורשע המערער, התייחסו לסם מסוכן מסוג 'גראס'. למערער הרשעות קודמות שבגינן כבר ריצה עונש מאסר קודם. בהתחשבו בחומרת העבירות ובעברו הפלילי של המערער מחד, ובגילו ובנסיבות אישיות אחרות מאידך, גזר בית המשפט המחוזי על המערער שש שנות מאסר בפועל ושלוש שנות מאסר על-תנאי.

בערעורו על חומרת העונש השיג סניגורו של המערער על צדקת ההשוואה שעשה בית המשפט המחוזי בין העונש שנגזר על אחד עבדאללה לבין העונש שמן הראוי לגזור על המערער. אפשר, אמנם, שלהשוואה זו לא היה בסיס איתן, משום השוני במהות ובמספר העבירות בהן נמצא אשם כל אחד משני הנאשמים האמורים, שביצעו יחדיו רק עבירה משותפת אחת. עם זאת, ובמנותק מעבדאללה, העונש שנגזר למערער נראה לנו עונש הולם לעבירות הרבות בהן נמצא אשם ולנוכח עברו הפלילי. העונש, אף שאיננו קל, גם אינו חמור במידה שתצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

הערעור נדחה.