ע"פ 4634/08 ראמי אלגעאפרה נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי :

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה, התחזות לאחר וזיוף מסמך בנסיבות מחמירות. במישור העובדתי נטען כי המערער, אשתו – טל שרון אזרזר, ושניים אחרים – נאסר אבו חומוס וסלאח עמאר, קשרו קשר להציג עצמם בפני קבלנים ממוצא ערבי כאנשי עיריית ירושלים, ולהזמינם לבצע עבודות שונות. לקבלנים נאמר כי כדי לזכות בעבודה יהיה עליהם לשלם חלק ממס ערך מוסף שבו תחויב התמורה, ונמצאו קבלנים אחדים שהתפתו לכך. כן נטען, כי כדי לאפשר את כניסתם של קבלנים תושבי השטחים לישראל, ניפקו להם בני החבורה אישורים מזויפים הנחזים כאישורים שניתנו על ידי עיריית ירושלים. לבסוף נטען, כי המערערים פעלו בשיטה זו במקרים רבים, אולם בכתב האישום מוזכרים שמותיהם של חמישה קבלנים בלבד אותם הצליחו החוקרים לאתר.

בעקבות הרשעתו, נדון המערער ל-33 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות כל אחד מחמשת הקבלנים ששמם נזכר בכתב האישום בסכום של 2000 ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי שרון טל אזרזר נדונה לששה חודשי מאסר בהם תשא בעבודות שרות, מאסר על-תנאי, פיקוח של שרות המבחן, וכן פיצוי למתלוננים. סלאח עמאר נדון לשנת מאסר, ונאסר אבו חומוס נדון ל-18 חודשי מאסר, אולם בעקבות ערעור הועמד עונשו על 42 חודשים.

לא

ראינו מקום לשנות מן העונש. על פי העובדות בהן הודה, היה זה המערער שאיתר את הקורבנות, יצר עמם קשר וניהל איתם משא ומתן עד ששכנעם לבצע את העסקה הכוזבת, ולבסוף הוא היה גם האיש ששכנע את הקבלנים לשלם את אותו חלק במע"מ ושיגר את נאסר כדי לקבל את התשלום. אכן, אחד מבני החבורה – סלאח – הופטר במאסר קצר יחסית, אולם עניין זה נבע מחלקו המצומצם בפרשה, בעוד שהמערער מסתמן כדמות המובילה והרוח החיה. בנסיבות אלו העונש שהושת עליו אינו חמור כלל ועיקר, ומקל וחומר שזו המסקנה המתבקשת נוכח העונש שהושת על נאסר.

אשר על כן, הערעור נדחה.