ע"פ 4637/14 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

המערער – קטין בשעת מעשה – הורשע ביחד עם אחרים, לפי הודאתם בכתב אישום מתוקן, בעבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות (בחבורה); הם שתו משקאות אלכוהוליים בליל חורף בתל-אביב. קבוצת אלמונים הגיעה אל החוף וגנבה מחפציהם. המערער וחבריו, שאחד מהם היה הגורם המרכזי, היכו באחד האלמונים באגרופים, בעטו בו בחלקי גוף שונים וגרמו לו חבלות ממשיות.

בית המשפט קמא נדרש גם לתיק אחר שבו היו מעורבים מבני החבורה ושעניינו תקיפת בני מיעוטים בכינרת, גם כאן בהשפעת אלכוהול, וגזר על הנאשמים כולם 19 חודשי מאסר, מהם שבעה לנשיאה בפועל, אשר מחציתם נחפפה לעונש שהושת בתיק האחר.

יש להוסיף כי בתיק שלישי, שעניינו הדחה בעדות, הפרת הוראה חוקית ועבירות סמים, נדון המערער ל-5 חודשי מאסר שמהם 2 נחפפו למאסרים הקיימים ושלושה במצטבר (ובסך הכל נדון בשלושת התיקים ל-12.5 חודשי מאסר בפועל). הערעור מכוון כנגד אחידות הענישה בתיק זה, בנימוק שבתיק האחר נדונו הנאשמים האחרים לעונשים חמורים משמעותית משל המערער (22 ו-10 חודשי מאסר לעומת 6 חודשים להם נדון המערער). על כן, כך נטען, ההשוואה מצדיקה הפחתה בעונש המערער בתיקנו. המדינה מתנגדת ותומכת יתדותיה בפסק הדין קמא. עיינו גם בתסקיר עדכני של שירות המבחן לנוער, ולצערנו אין התסקיר כולל המלצה טיפולית. עם זאת במאסרו מצוי המערער באגף נקי מסמים ומשתתף בתכנית תורנית, ולאחרונה שולב בפרויקט טיפולי – אך הדרך בראשיתה.

איננו רואים מקום להיעתר לערעור. העבירה כשלעצמה חמורה ואין דופי בהחלטתו של בית המשפט קמא באשר לגזר הדין, ואין גם דופי בהסתכלות על תמונת מעורבותו העבריינית של המערער. בהסתכלות זו, במבט כולל, נהגו בתי המשפט עם המערער במתינות, ותיק זה אינו יוצא דופן. אכן יש הבדל במעורבות הפלילית בתיק הכנרת בין הנאשמים, אך אין הענישה שהושתה בענייננו חורגת מן הראוי בהתחשב במכלול האמור. על כן איננו נעתרים לערעור. נביע עם זאת את התקוה כי המערער יתקדם בדרך הטיפולית שבה החל עתה במאסר, וככל שכך יעשה יכול שהדבר יעמוד לזכותו, בלא שניטע מסמרות, באשר להמשך.