ע"פ 4653/10 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי מצא את המערער, על פי הודאתו, כמי שביצע עבירות מין באחות אשתו, ילידת חודש אפריל 1989, שבעת האירועים היתה קטינה. תחילה הסתפק המערער בנגיעות בחלקים אינטימיים בגופה, עד שבשנת 2004 מעשיו הסלימו, ובמספר הזדמנויות עד לשנת 2007, הוא בעל אותה (בהסכמה) תוך מה שהוגדר בכתב האישום המתוקן כ" ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה ". כוונת הדברים לכך שהקטינה היתה יתומה מאם, ואביה שחלה בשחפת לא היה יכול לספק את צרכיה. את החסר היה אמור המערער להשלים, ובמקום זאת הוא ניצל את מצבה של הקטינה כדי לתת דרור ליצריו. כתוצאה מבעילתה בידי המערער, הרתה הקטינה פעמיים, בעת שהיתה בת 15 ו-17 בלבד, ונדמה כי אין צורך להסביר עד כמה עלולה השפעתם של מעשים אלה להיות מרחיקת לכת על מצבה הנפשי של הקטינה ועל עתידה.

בגין כל אלה דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-42 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את הקטינה בסכום של 20,000 ש"ח. המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו מעבר למתחייב, ומכאן הערעור שבפנינו.

להשקפה זו על המערער אין בידינו להצטרף. אדרבא, אנו סבורים כי מעשיו חייבו תגובה עונשית קשה יותר נוכח הדרך הנפשעת בה נהג בקורבנו, התקופה הממושכת בה נמשכו המעשים, והנזקים שהיו כרוכים בהם. מכאן דעתנו שבערעור זה אין ממש, ועל כן החלטנו לדחותו.