ע"פ 4669/09 נירית אבירם נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי בערב יום הכיפורים התשס"ח יידו המערערת ושניים אחרים אבנים לעבר רכבים שנסעו בכביש כרמיאל - משגב. כתוצאה מכך נגרם נזק לאחד הרכבים, בשמשתו הקדמית ומכסה המנוע. בגין עובדות אלו יוחסו למערערת וחבריה עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, וכן חבלה במזיד ברכב, עבירות לפי סעיפים 332(3) ו-413ה לחוק העונשין.

בתשובה לכתב האישום, הודיעה המערערת באמצעות באת-כוחה, עו"ד שרון רינגר, כי חלקה בפרשה נובע מכך שבבעת שחבריה יידו את האבנים היא נכחה בזירה. בתגובה, הודיעה באת-כוח המשיבה, כי לא תביא ראיות מטעמה לסתור גרסה זו. בהמשך, טענה המערערת כי נכון להורות על ביטולו של כתב האישום, בעילה של הגנה מן הצדק, ומשטענה זו נדחתה, החליט בית המשפט להרשיע את המערערת בעבירות שיוחסו לה, ודן אותה לשני חודשי מאסר בהם תשא בדרך של עבודות שרות. להשלמת התמונה נוסיף, כי הנאשמים האחרים בפרשה, שאף הם הורשעו, נדונו ל-4 חודשי עבודות שרות.

בערעור שבפנינו משיגה המערערת על שניים: דחיית טענתה להגנה מן הצדק וההחלטה להרשיעה. באשר לטענה לפיה ראוי היה למחוק את כתב-האישום מטעמים של הגנה מן הצדק, הגענו לכלל מסקנה כי אין בה ממש, והנמקתו של בית המשפט המחוזי לעניין זה מקובלת עלינו במלואה.

מנגד, סוגיית הרשעתה של המערערת עוררה בנו התלבטות. העבירות בהן הורשעה הן נפוצות, ועל הסכנה הנשקפת מהן ונזקן אין צורך להכביר מלים. לפיכך, גם קבענו לא אחת כי הרשעתו של העבריין במקרים מסוג זה כמו מתבקשת מאליה. חרף זאת, החלטנו בסופו של יום לחרוג מהלכה זו בעניינה של המערערת, ולכך מספר טעמים אותם נפרט בקצרה:

א)

כאמור, המערערת לא נטלה חלק ביידוי האבנים, והרשעתה התבססה על נוכחותה בזירה בלבד.

ב)

האירוע עליו נקראה לתת את הדין היה חריג בחייה של המערערת, שעד אז צעדה במסלול נורמטיבי, ושרות המבחן לא מצא קווים עבריינים באישיותה.

ג)

בינתיים גויסה המערערת לצה"ל, הוגדרה על ידי אחת ממפקדותיה כמצטיינת, ונשקלת בחיוב האפשרות להחתימה לשרות קבע.

ד)

בעקבות אותו אירוע, וביוזמת שרות המבחן, נערך תהליך של גישור בין המערערת לקורבן העבירה, ובגדרו היא שילמה סכום של 3900 ש"ח - חלקה בפיצוי על הנזק שנגרם.

ה)

הותרת הרשעת המערערת על כנה תהיה כרוכה בנזק רב, גדול לאין שיעור מהתועלת שבו, והדברים נאמרים נוכח נסיבותיה האישיות הקשות והרושם כי מדובר במי שעברה תהליך תיקון של ממש.

נוכח כל אלה החלטנו ללכת לקראת המערערת ולבטל את הרשעתה וכן את עונש המאסר שהושת עליה. מנגד, אנו מחייבים את המערערת לבצע שרות לתועלת הצבור בהיקף של 200 שעות, על פי תכנית שיגיש שרות המבחן לאישור בית המשפט, בתוך 45 ימים מהיום. בחלוף תקופה זו או עם הגשתו של התסקיר המשלים, הכל על פי המוקדם, יובא התיק בפנינו להשלמה.