ע"פ 4687/11 שרון טובל נ. מדינת ישראל

א.

לאחר שמיעת הצדדים החלטנו בהסכמת המדינה לקבל את הערעור ברכיב המאסר בפועל ולהעמיד את גזר הדין על הסדר הטיעון שהוצג בבית המשפט קמא, קרי, שלושים וחמישה חודשי מאסר בפועל וצבירת ארבעה חודשי מאסר מותנה (מתוך תשעה שעמדו לחובת המערער), ובסך הכל שלושים ותשעה חודש (תחת ארבעים ושניים ועוד ארבעה, ובסך הכל ארבעים ושישה חודש, שהוטלו בבית המשפט קמא); וכן פיצוי למתלוננות בסך 5,000 ₪ לכל אחת וביחד 10,000 ₪ (ששולם).

ב.

כאמור, הבאנו בחשבון לעניין הכרעתנו את עמדת המדינה, התומכת בהסדר הטיעון כפי שהוצג בבית המשפט קמא, נציין, כי כשלעצמו לא היה העונש שהטיל בית המשפט קמא חריג כלל בחומרתו, נוכח חומרת העבירות עצמן, של שוד בנסיבות מחמירות. אפשר להבין לליבו של בית המשפט, על פי הנימוקים כפי שהובאו בפניו. ואולם, החלטנו לקבל את הערעור נוכח העונש הקל יותר שהושת לפני כן על השותף, שאמנם לא היה המוביל בעבירה אך לחובתו עמדה גם עבירת הפקרה ושנענש בשלושים ושניים חודשי מאסר,

וגם

נוכח המצב הראייתי שהיה תלוי בעדות השותף. הפנינו תשומת לב הפרקליטות, כי בכגון דא ראוי לפרט בפני בית המשפט הדיוני, מעבר לאמירה של קשיים ראייתיים, את מהות הקשיים, כדי להעמידו על מכלול התמונה.

ג.

הערעור מתקבל ברכיב המאסר בפועל לפי האמור. שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.