ע"פ 4695/96 כהן עמית בן נפתלי נ. מדינת ישראל

בגין עבירת הריגה בה הורשע המערער על פי הודאתו, הוא נדון למאסר בפועל לתקופה של 4 שנים ולמאסר על תנאי לתקופה של שנתיים בתנאים אותם קבע בית המשפט.

ערעור המערער הוא על חומרת העונש.

באת כוח המערער מדגישה, באשר לנסיבות המקרה, את הפרובוקציה של המנוח קורבן מעשה העבירה, קודם שהמערער תקפו עם סכין וגרם למותו, כן היא מדגישה את מצבו הבריאותי הקשה של המערער - חולה סכרת, אשר כתוצאה של המחלה נכרתה כף רגלו.

שני שיקולים אלה יש לתת להם משקל. אך כפי שעולה מגזר דינו של בית המשפט המחוזי, ניתן להם משקל בגובה העונש שנגזר על המערער. אכן, רק שני נמוקים אלה יש בהם להצדיק עונש קל יחסית של ארבע שנות מאסר בגין הריגה על ידי דקירה מכוונת במקום רגיש בגופו של הקורבן, כשלמערער לא נזקפה אותה עת כל סכנה.

שמענו את פרטי טענות באת כוח המערער, אשר טענה את כל שנטען לטעון למערער. עיינו גם במכתבו של המערער אל בית המשפט. אך עם כל ההתחשבות במצבו, העונש שהוטל על המערער אינו מצדיק התערבות. הערעור נדחה.