ע"פ 47/13 יצחק משעל נ. מדינת ישראל

השופט א' רובינשטיין:

הערעור מופנה כנגד גזר הדין שהשית בית המשפט קמא, והוא 40 חודשי מאסר בפועל ועוד הפעלה במצטבר של מאסר מותנה בן 6 חודשים וכן 12 חודשי מאסר על תנאי. זאת לאחר שהמערער הורשע, לפי הודיה ובהסדר טיעון, בשתי עבירות היזק בזדון, עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ועבירות ייצור נשק והצתה. הפרשה עניינה סכסוך עם שכני המערער שבעקבותיו השליך אבנים לעבר ביתם, ייצר שני בקבוקי תבערה והשליך אחד מהם לדירת שכנה, וכן הצית אש בארון המטבח של השכנה דרך חור שפער בעבר והשליך בקבוק תבערה שלא נדלק. למרבה הצער, למערער עבר פלילי עגום ומכביד בעבירות רכוש

וסמים, שבשלו ריצה עשרות שנות מאסר. עיקר הערעור נסב על כך שבית המשפט קמא – כנטען – לא התחשב דיו במידת הרחמים, נוכח מצבו של המערער כאסיר לשעבר ערירי, שראוי לעודדו ולא למצות עמו את הדין. כמו כן נטען, כי גזר הדין חורג מן הפסיקה במקרים דומים, והכל בשל העבר הפלילי. מנגד נטען מטעם המדינה כי הצתה, מעבר לעבירות הנוספות, היא מעשה שאחריתו מי ישורנה, וכי יש להגן על הציבור, גם אם ניתן לחוש חמלה לנסיבותיו של המערער; זאת – מה גם שבהליך פלילי שקדם אך בחודשים אחדים לעבירות בתיק דנא הצהיר המערער כי פנה לדרך חדשה, וכך לא אירע.

הסניגור טען כל הניתן, ואכן ניתן לחוש חמלה אנושית למי שבילה מרבית שנותיו הבוגרות במאסר, ובגילו המתקדם עומד בפני שוקת שבורה. אלא שתפקידו של בית המשפט להגן על הציבור, במקרה זה על השכנים, ומקום שהמדובר בהצתה, ברי כי ראשיתה מצער אך אחריתה עלולה להיות מרה. על כן אין בידינו להיעתר לערעור.

עם זאת, המערער עצמו דיבר בפנינו וציין כי הוא נקי כיום מסמים וכי הוא עובד במסגרת המאסר. אנו רוצים לקוות, כי אם אכן כך הדבר, ואם יתמיד המערער בדרך שהוא מתאר, יעמוד הדבר לזכותו בשלבי המשך, בלא שניטע כשלעצמנו מסמרות לגבי הליך כזה או אחר. אנו מאחלים למערער, כי אכן יעמוד הפעם בדיבורו לתועלתו ולתועלת הכלל.

איננו נעתרים איפוא לערעור בנתון לאמור, אך נציין בהסכמה כי מאסרו של המערער יחושב מיום מעצרו 20.5.12.