ע"פ 470/97 אזולאי יוסף נ. מדינת ישראל

בחצר הבית המשותף בו התגורר המערער עם חברתו בדירתה נמצאה צנצנת ובה סם מסוכן. על הצנצנת נמצאה מדבקה בכתב ידה של אותה חברה, בה מצוין שם של תבלין. לדבריה בעדותה, נזרקה צנצנת זו יחד עם אחרות על ידה לפח האשפה אשר בחצר לרגל הכנות שעשתה לקראת נסיעתם לחו"ל. משהוצגה הצנצנת בפני המערער הוא זהה אותה כצנצנת שלו וטען כי אין לו כל קשר לתכולתה. בית המשפט קמא הרשיע את הנאשם בהחזקת סם מסוכן 16.634 ג' הרואין שנמצא בתוך הצנצנת הנ"ל. בית המשפט לא האמין למערער ולחברתו. מכאן הערעור.

סבורים אנו כי מסכת הראיות אינה מוכיחה בוודאות הדרושה במשפט פלילי את זיקתו של המערער לסם שבצנצנת.

החצר לא היתה בהחזקתו הבלעדית של המערער וכך גם הצנצנת שהכילה את הסם. מכאן שגם אם היה מקום לדחות את גירסת חברתו, אין בכך בהכרח כדי לקשור את המערער לסם. שכן, כאמור, אין חולק שהצנצנת לא היתה בחזקתו הבלעדית של המערער. הוא הדין לגבי דחיית הסברו של המערער בדבר האופן בו הגיע הסם לצנצנת (על ידי אדם אחר), כשאף הסבר זה היה בגדר השערה שלו בלבד.

אשר על כן החלטנו לקבל את הערעור בכל הנוגע להרשעת המערער בהחזקת 16.634 ג' הרואין, לבטל הרשעה זו ולזכות את המערער מהעבירה המיוחסת לו בגינה.

ההרשעה ביתר פרטי האישום, תעמוד בעינה.

ניתן היום, א' באדר ב' תשנ"ז (10.3.97).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת

ג ז ר - ד י ן

מאחר שחלפו מאז ביצוע העבירות כארבע שנים וחצי ומאחר שהמערער לא הורשע מאז בעבירות אחרות שבוצעו לאחר העבירות שבתיק זה, אנו מבטלים את עונש המאסר בפועל. המאסר על תנאי שגזר בית המשפט קמא, יעמוד על כנו ותחילת מרוצו מהיום.