החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4704/03עזרא חייט נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע גזר דין בהמתנה לחנינהערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע מאסר

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטה שלא לעכב את ביצוע גזר דין מאסר בשל הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה. נקבע כי הגשת בקשת חנינה אינה מעכבת את הביצוע אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל. המערער, שלא התייצב למאסר במועד, נתן ארכה להתייצב לריצוי מאסרו.

העובדות

המערער נדון לעונש מאסר וביקש בבקשת חנינה לנשיא המדינה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, והמערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון. המערער לא התייצב למאסר במועד שנקבע והמשיך להתהלך חופשי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע גזר דין מאסר בשל הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה?

הלכות

  1. 1

    הגשת בקשת חנינה אינה מעכבת את ביצוע גזר הדין, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל.

    ״הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה אינה מעכבת את ביצוע גזר-הדין, למעט במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • בקשת חנינה
  • עיכוב ביצוע
  • גזר דין
  • מאסר
  • נשיא המדינה
  • ערעור
  • ריצוי מאסר

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ 4704/03

בפני:

כבוד השופט א' מצא

המערער:

עזרא חייט

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי

בבאר-שבע מיום 29.4.03 בע"פ 7323/02

שניתנה על-ידי כבוד סגן הנשיא י' פלפל

תאריך הישיבה: ל' בסיון

תשס"ג (30.6.03)

המערער: בעצמו

בשם המשיבה: עו"ד י'

אבן-חיים

פסק-דין

המערער

עמד לדין לפני בית-משפט השלום בגין עבירות לפי חוק מס ערך מוסף. משהורשע בדין גזר

עליו בית-המשפט עונשים שכללו גם שישה חודשים מאסר בפועל, כשביחס למחצית התקופה

ניתנה למערער אפשרות לרצות את העונש בעבודת שירות. בערעורו לבית-המשפט המחוזי ביקש

המערער להמיר את כל תקופת מאסרו לעבודות שירות או לחלופין - שכל תקופת המאסר תהיה

לריצוי בפועל ממש; זאת כדי לאפשר לו ליהנות מן ההפחתות הניתנות לאסיר שנידון לשישה

חודשים מאסר בפועל. בית-המשפט המחוזי קיבל את בקשתו החלופית והורה שכל תקופת המאסר

תהיה לריצוי בבית-סוהר. בית-המשפט נעתר לבקשתו ועיכב את תחילת ריצוי המאסר עד ליום

1.5.03. המערער הגיש לכבוד נשיא המדינה בקשה לחנינה או להפחתת העונש ובמקביל ביקש

מבית-המשפט המחוזי לעכב את ריצוי המאסר שנגזר עליו עד למתן החלטה

בבקשת החנינה. בית-המשפט המחוזי דחה בקשה זו ועל החלטה זו משיג המערער בערעור שלפניי.

לאחר עיון בנימוקיו שבכתב קבעתי, בהחלטה מיום 2.6.03 כי "עניינו של המערער אינו מצדיק סטייה מן הכלל לפיו הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה אינה מעכבת את ביצוע גזר-הדין, למעט במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל". בנסיבות אלה נתבקש המערער להודיע לבית-המשפט אם הוא עומד על ערעורו. בתשובה שהגיש לבית-המשפט בכתב חזר המערער ופירט את נסיבותיו האישיות, אך לא השיב על השאלה שהוצגה לו בהחלטתי. לנוכח תגובתו הוריתי לזמנו לישיבה של היום.

בדיון שלפניי הסתבר, כי למרות שעל-פי החלטת בית-המשפט המחוזי היה עליו להתייצב לריצוי מאסרו ביום 1.5.03, מוסיף המערער להתהלך חופשי עד היום. לדבריו, סבר לתומו שאם פנה בבקשה לבית-המשפט העליון רשאי הוא שלא להתייצב למאסר למרות שבקשתו לעיכוב ביצוע נוסף נדחתה.

דין הערעור שהגיש המערער על העיכוב לעכב את מאסרו להידחות. לכאורה, די היה בכך שהמערער חדל מלהתייצב למאסר במועד כדי להצדיק את דחיית בקשתו לעיכוב ביצוע על הסף. ואולם גם לגופה אין הבקשה יכולה להתקבל, מן הטעם שצוין בהחלטתי מיום 2.6.03.

הערעור נדחה ובהסכמת בא-כוח המשיבה ניתנת למערער ארכה להתייצב לריצוי מאסרו, במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לא יאוחר ממחר, 1.7.03, שעה 13:00.

ניתנה היום, ל' בסיון תשס"ג

(30.6.03).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 7323/02

הלכות

  1. 1הגשת בקשת חנינה אינה מעכבת את ביצוע גזר הדין, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל.