ע"פ 4722/04 רפאל כחלון נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בביצוע שתי עבירות הצתה. בית-המשפט המחוזי גזר עליו שמונה חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על-תנאי וכן חייבו לפצות את המתלונן בסך 10,000 ש"ח. הערעור, שעיקרו הופנה נגד חומרת העונש, התייחס מלכתחילה גם לצדקת חיובו של המערער בתשלום פיצויים, אלא שמחלק זה של הערעור חזר בו המערער בפתח הדיון.

עיקר טענתו של הסניגור הוא, כי בית-המשפט קמא הפלה את המערער לרעה לעומת חברו, שהיה שותפו לביצוע המעשים. בעוד שעל המערער הושת עונש מאסר לריצוי בפועל, הרי שעל חברו לא הוטל עונש דומה, וזאת מן הטעם המכריע שלגבי הנאשם האחר הוכח כי הוא עומד להתגייס לשירות חובה בצבא. בדיעבד, טוען הסניגור, הוברר לו, כי חברו של המערער, אף שהתייצב לשירות כנדרש, לא גויס; ככל הנראה על-פי החלטת שלטונות הצבא.

בטענת האפלייה בין הנאשמים לא מצאנו עילה המצדיקה התערבות בעונשו של המערער. העונש שנגזר על המערער רחוק מלהיות חמור, ובהבחנה שעשה בית-המשפט המחוזי בינו לבין חברו, לא מצאנו פגם.

עם זאת, ולא בלי היסוס, החלטנו לייחס משקל לחששו של שירות המבחן, כי מאסרו של המערער עלול לסכל את סיכויי שיקומו, שלפי הערכת השירות לעת הזאת הם סיכויים טובים. בהקשר זה ייחסנו משקל לגילו הצעיר ולרקעו האישי הבעייתי של המערער, וכן לעובדה שבמגעיו עם שירות המבחן נטל על עצמו אחריות לאישום והביע רצון ונכונות להסתייע בשירות המבחן במטרה לתקן את אורחות חייו.

אנו מחליטים לקבל את הערעור במובן זה, שעונש המאסר בפועל שהושת על המערער יועמד על שישה (תחת שמונה) חודשים, ואם יימצא המערער מתאים לכך יוכל הוא לרצות את מאסרו בעבודות-שירות. כמו-כן, ובהסכמת המערער, הננו מחליטים להעמידו בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה וחצי שמניינן מהיום. עונש המאסר על תנאי שנגזר על המערער יעמוד בעינו.

הממונה על עבודות השירות יגיש לבית-המשפט, תוך 30 ימים מהיום, חוות-דעת על אודות המערער, ועם קבלתה יוחזר התיק אלינו למתן החלטה משלימה.

"מעצר הבית" שהוטל על המערער מתבטל. יתר התנאים שנקבעו לשחרורו יוסיפו לעמוד בעינם.