החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4740/03 שלום ביטון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על חומרת גזר דין בעבירת חטיפה לשם כליאהערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על גזר דינו של המערער, שהורשע לאחר הודאה בשני אישומים של חטיפה לשם כליאה של נערת ליווי. נקבע כי המערער לא היה המרכזי בחטיפה, אך חלקו לא היה שולי, ולכן העונש של חמש שנים וחצי מאסר אינו חמור מדי.

העובדות

המערער הורשע לאחר הודאה בשני אישומים של חטיפה לשם כליאה של נערת ליווי. הוא נטל חלק בחטיפה הראשונה בצוותא עם אחרים, ובשנייה חטף את הנערה מאותם אחרים מתוך סברה שקופח בחלוקת הרווחים. בית המשפט המחוזי גזר עליו מאסר בן חמש שנים וחצי ושנה וחצי מאסר על תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עונש של חמש שנים וחצי מאסר בגין חטיפה לשם כליאה, בשים לב לחלקו של המערער, חמור מידי?

הלכות

  1. 1

    עונש המאסר שנגזר על המערער, כאשר חלקו במעשים לא היה שולי, אינו חמור מדי ואינו חורג לחומרה

    ״בתיתנו דעתנו למעשיו הקשים של המערער גם לא נוכל לומר כי העונש שנגזר עליו עונש חמור הוא יתר על המידה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חטיפה לשם כליאה
  • ערעור על גזר דין
  • נערת ליווי
  • צוותא חדא
  • עונש מאסר
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 4740/03

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

שלום ביטון

נ

ג

ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.03.03 בתיק פ"ח 5086/02 שניתן על-ידי כב' השופטים: מ' ארד, מ' נאור וע' חבש

תאריך הישיבה:

ט"ז בכסלו תשס"ד

(11.12.03)

בשם המערער:

עו"ד אריאל יהודה לשם

בשם המשיבה:

עו"ד מאיה חדד

פסק-דין

השופט מ' חשין:

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים, לאחר הודאה בשני אישומים שעניינם חטיפה לשם כליאה, ובית-המשפט גזר עליו עונש מאסר בן חמש שנים וחצי בצירוף לשנה וחצי מאסר-על-תנאי. הערעור הוא על גזר-הדין.

לא מצאנו ממש בערעור ועל-כן אף לא ביקשנו את תשובתה של המדינה. המערער נטל חלק בצוותא-חדא עם אחרים בחטיפתה של נערת ליווי. אחד מאותם אחרים הזמין נערת ליווי לקיום יחסי-מין ולאחר-מכן הציע לה כי תעבור לעבוד עבורו. משסירבה הבחורה להצעה הצטרף המערער לאותו אחר - כל אותה עת התחבא המערער בארון החדר - והשניים מנעו מן הבחורה לעזוב את המקום. לאחר-מכן נטלו אותם אחרים את הבחורה לעיר אחרת להעסיקה בזנות. עד-כאן - מעשה החטיפה הראשון. לימים סבר המערער כי קופח בשותפות ברווחים מפעילותה של הבחורה ועל-כן החליט לחטוף את הבחורה מאותם אחרים שהחזיקו בה. וכך, המערער יחד עם אחרים באו יום אחד אל המקום בו הוחזקה הבחורה וחטפו אותה.

נוכל להסכים עם טענתו של בא-כוח המערער כי המערער לא היה האדם המרכזי בחטיפתה של נערת הליווי, למיצער לא בעניינו של האישום הראשון. ואולם גם אין לומר כי חלקו במעשים הקשים היה חלק שולי בלבד. בתיתנו דעתנו למעשיו הקשים של המערער גם לא נוכל לומר כי העונש שנגזר עליו עונש חמור הוא יתר על המידה.

הערעור נדחה.

היום, ט"ז בכסלו תשס"ד (11.12.2003).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03047400_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עונש המאסר שנגזר על המערער, כאשר חלקו במעשים לא היה שולי, אינו חמור מדי ואינו חורג לחומרה