פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4754/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ח' מלצר
המערער:
זאיד אל סאנע
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, מיום 11.4.07, בתיק פל. 8121/06, שניתן על ידי כבוד השופטת ר'
ברקאי
תאריך הישיבה:
כ"ג בכסלו
התשס"ח
(03.12.07)
בשם המערער:
עו"ד ברזנ
י
שמואל
בשם המשיבה:
עו"ד דותן רוסו
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש אפריל 2006 קשר המערער עם אחרים לייבא סם מסוכן מסוג קוקאין מארגנטינה לישראל. לצורך כך הוא מסר לאחרים את מענו של תושב עומר, ואל המען הזה נשלחה חבילה אשר הכילה מייחם בתוכו הוסתרו 335 גרם של הסם.
המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, יבוא סם מסוכן והחזקתו שלא לצריכה עצמית. בגדרו של הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המשיבה לגזור למערער 5 שנות מאסר, בעוד שהסנגור היה רשאי לטעון לעונש כהבנתו. בתום שמיעת טיעוני הצדדים, נדון המערער ל-5 שנות מאסר, 18 חודשים מאסר על תנאי, וחולט רכב שהיה בבעלותו.
הערעור מופנה כנגד העונש. נטען, כי בעת שהתייצבו הצדדים בבית משפט קמא, הם נשאלו אם הצליחו לגבש הסדר טיעון, והשיבו כי נותרה ביניהם מחלוקת בשאלת העונש. על כך הגיבה השופטת המלומדת בהצעה להותיר עניין זה להכרעתה. נטען, כי מדבריו של בית המשפט הבינו המערער ובא-כוחו כי הוא אינו מתכוון לקבל את עתירת המשיבה במלואה, ועל כן החליט המערער להודות במה שיוחס לו, אף שלהשקפתו לחלק מן הטענות העובדתיות לא היה בסיס בראיות. כמו כן, נטען כי המאסר הממושך נגזר למערער מבלי שניתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות.
אין בידנו להיעתר לערעור. באשר להליכים שהתקיימו בפני בית המשפט המחוזי, אין בפנינו אלא פרוטוקול הדיון בו לא נתבקשה השופטת המלומדת על ידי המערער או סנגורו לבצע תיקונים. בפרוטוקול זה אין זכר לאמירה מפורשת או משתמעת ממנה ניתן היה להבין כי בית המשפט לא יעתר להמלצת התביעה לעונש במלואה. עם זאת, ונוכח הטיעון בערעור, הצענו במהלך הדיון לבא-כוח המערער המלומד, להיוועץ בשולחו ולשקול אם נכון לעתור לחזרה מן ההודיה. לאחר שעשה זאת הודיענו עו"ד ברזאני, כי המערער מסתפק בכך שהעונש אשר הושת עליו ייבחן לגופו. כך עשינו, ומסקנתנו היא כי לא הוכחה בפנינו עילה כלשהי להקלה בעונש. המערער ייבא לישראל בדרך מתוחכמת כמות ניכרת של סם מסוג קוקאין, ונדמה כי אין צורך לשוב ולתאר את נזקיו של נגע הסמים שפשה, למרבה הדאבה, בשכבות רחבות באוכלוסיה. מכוח ההלכה הפסוקה יש להחמיר בעונשים הנגזרים לאלה השולחים את ידם באותו עיסוק בזוי, ומנקודת השקפה זו אין בעונש שהושת על המערער חומרה כלשהי. אדרבא, הסכמתו של המערער להסדר הטיעון, כמוה כהסכמה לכך שהעונש לו עתרה המשיבה נמצא במתחם הסבירות, וגם מטעם זה אין מקום לקבלת הערעור.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ג בכסלו התשס"ח (03.12.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט