ע"פ 4762/13 פלוני נ. מדינת ישראל

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנינו, החלטנו לדחות את הערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ג'ורג' קרא ) בת"פ 34899-01-13.

המערער הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת תקיפה כדי לגנוב ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. המערער ביחד עם נאשם נוסף פרצו לדירתו של המתלונן, נתין אריתראה, גנבו את מכנסיו של המתלונן על ארנקו בו היו סכומי כסף במזומן בסך של 3,200 ש"ח ו-1,000 $. משרדף המתלונן אחר השניים והשיגם, תקפו אותו השניים בצוותא חדא באלימות וזה נפל על הקרקע ונפצע.

בהמשך עלה בידי המתלונן להשיג את הנאשם האחר ולעכבו בסיוע שכנו של המתלונן. המערער נמלט מן המקום. יומיים לאחר הארועים המתוארים לעיל, הגיע צוות שיטור שמנה שלושה שוטרים לביתו של המערער על מנת לבצע בדירה חיפוש בהקשר לארועים הנ"ל. אחד השוטרים הודיע למערער שהוא עצור בגין האירועים דנן ובתגובה תקף המערער את השוטר פעמיים בכך שדחף אותו ולאחר מכן אף הכה את השוטר בחזהו באמצעות אגרופו. גם לאחר שנעצר, בסופו של דבר, המשיך להפריע לשוטרים במילוי תפקידם והתנגד להובלתו לניידת המשטרה.

בסופו של יום הורשע המערער בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן בשנית במסגרת הסדר טיעון, במסגרתו הסכימה המאשימה להגביל עצמה בדרישה להטיל על המערער 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בית המשפט קמא גזר על המערער 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל בתוספת הפעלת מאסר על תנאי בר הפעלה בן ארבעה חודשים במצטבר בגין תיק אחר.

בית המשפט לקח בחשבון את הודאתו של המערער, את החסכון בזמן ובמשאבים ואף את נסיבותיו האישיות הלא קלות.

יחד עם זאת, נשקלו לחומרה נסיבות ביצוע העבירה הראשונה, עברו הפלילי המכביד והתנהלותו האלימה של המערער בהקשר לביצוע העבירה השניה.

לא ראינו מקום להתערב בעונש שהושת על המערער. לא זוּ בלבד שעונש זה נמצא במסגרת טווח הענישה המוסכם, אלא שהוא אף אינו מגיע לרף העליון של טווח זה. יתר על כן, בית המשפט קמא איזן כראוי את כלל השיקולים בבואו לקבוע את עונשו של המערער, תוך הבחנה בין העונש שיש להשיתו על המערער לבין העונש שיש להשיתו

על הנאשם האחר בשל השוני בנסיבותיהם של השניים.

למרות נסיבותיו האישיות המורכבות של המערער ולמרות שבדבריו לפנינו הצהיר כי ברצונו לחזור לדרך הישר, אין בכך כדי לשנות את התוצאה.

אשר על כן הערעור נדחה.