פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4781/07 אמיר אזולאי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · ערעור על חומרת עונש בחבלה חמורהערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שדקר את יריבו במהלך קטטה ונדון ל-42 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעורו על חומרת העונש, בשל חומרת האלימות והעבר הפלילי, תוך שהוא מציין כי נסיבות לקולא כבר הובאו בחשבון. הערעור נדחה.

העובדות

המערער הודה והורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שדקר את יריבו שתי דקירות בבטן ובחזה במהלך קטטה בחוף הים בתל-אביב. המתלונן נותח ושוחרר לאחר מספר ימי אשפוז. המערער נדון ל-42 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס של 2500 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש של 42 חודשי מאסר שהושת על המערער בגין חבלה חמורה בנסיבות מחמירות חמור מדי ויש לשנותו?

הלכות

  1. 1

    חומרת האלימות שהופעלה, והעובדה שהייתה קרובה לתוצאה חמורה עוד יותר, מצדיקות את העונש שנגזר על אף הנסיבות המקלות.

    ״מול נימוקיו של המערער לקולא, ניצבת העובדה שהוא חטא באלימות קשה ביותר, שאך כפסע היה בינה לבין תוצאה מרחיקת לכת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חבלה חמורה
  • נסיבות מחמירות
  • אלימות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

4781/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט ח' מלצר

המערער:

אמיר אזולאי

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר-דינו של בית המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו,

מיום 18.4.07, בת.פ. 40279/06,

שניתן על ידי כבוד השופט זכריה כספי

תאריך הישיבה:

ט"ז בטבת התשס"ח

(25.12.07)

הבשם המערער:

עו"ד באומן דן

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד מיטל בוכמן שינדל

גב' ברכה וייס

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

המערער עמד לדין בפני בית המשפט המחוזי, באשמת גרימתה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, מעשה המהווה עבירה לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335 (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נטען, בתאריך 19.9.06, בשעות אחר הצהרים, בחוף הים בתל-אביב, פרצה מריבה בין המערער לאחר – שלומי טויטו (להלן: המתלונן), שעד מהרה הפכה לקטטה, ובסופה דקר המערער את יריבו שתי דקירות בבטן השמאלית ובחזה התחתון השמאלי. כתוצאה מכך הובהל המתלונן לבית חולים, שם נותח ולאחר מספר ימי אשפוז שוחרר.

המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, הורשע, ובעקבות כך נדון ל-42 חודשי מאסר, מאסר על-תנאי, וקנס בסך 2500 ש"ח.

בערעור שבפנינו נטען כי העונש נוטה לחומרה יתרה, באשר לא ניתן בו משקל הולם להודאת המערער; נטילת האחריות על ידו; המאמצים שעשה בשנים האחרונות כדי לחזור למוטב ולהיגמל משימוש בסמים; ועובדת היות המתלונן אדם אלים, בעל הרשעות בפלילים שנשא גם בעונשי מאסר. כמו כן, הופנינו לעדויות ההגנה לעניין העונש, ועל רקע כל אלה נתבקשנו לשנות מגזר דינו של בית המשפט המחוזי.

אין בידינו לקבל את הערעור. מול נימוקיו של המערער לקולא, ניצבת העובדה שהוא חטא באלימות קשה ביותר, שאך כפסע היה בינה לבין תוצאה מרחיקת לכת. הדברים מקבלים משנה חומרה נוכח העובדה כי מדובר במערער שעברו הפלילי מכביד, והוא כולל גם עבירות אלימות. בנסיבות אלו אין בעונש שהושת עליו חומרה כלשהי, אדרבא, מותר להניח כי לולא אותן נסיבות לקולא שנטענו בפנינו ואוזכרו בגזר הדין, היה העונש כבד פי כמה.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ט"ז בטבת התשס"ח (25.12.07).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1חומרת האלימות שהופעלה, והעובדה שהייתה קרובה לתוצאה חמורה עוד יותר, מצדיקות את העונש שנגזר על אף הנסיבות המקלות.