ע"פ 48/10 הייתם חליל נ. מדינת ישראל

1.

בעקבות הודאתו בעובדות של כתב אישום מתוקן הורשע המערער בעבירות של הצתה, היזק בזדון והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית המשפט המחוזי בחיפה השית על המערער 42 חודשי מאסר, מתוכם 30 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי לשנתיים שלא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע וכן כל עבירת רכוש שהיא פשע. כמו כן חויב המערער בתשלום פיצוי בסך 10,000 ש"ח.

הערעור מופנה נגד גזר הדין.

2.

לא מצאנו כל בסיס להתערב בעונש המאסר לריצוי בפועל. העונש הינו ראוי, הולם את נסיבות המקרה ומתחשב בגילו הצעיר של המערער ובכך שאין לו עבר פלילי. המערער השליך מגגו של בית חפצים שונים, כולל טלביזיה, אבנים ובלוקים לעבר קרובי משפחה שלו. לאחר מכן נטל בקבוק ובו חומר דליק, הצית את החומר והשליך את הבקבוק לעבר כלי רכב. הבקבוק פגע ברכב, אשר עלה באש. בהמשך, משהגיעו אנשי משטרה למקום, הוא נמלט ולא שעה לקריאות לעצור.

3.

העניין היחיד המצדיק התערבות נוגע למאסר המותנה שהושת. לא היה זה מן הראוי להטיל מאסר מותנה בן 12 חודשים ולכלול בין עבירות התנאי אף את העבירות של היזק בזדון והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בכל מקרה של הטלת מאסר מותנה, על השופט לחשוב על האפשרות שמא יעלה הצורך בעתיד להפעיל את המאסר תוך שייווצר פער בין המאסר הראוי לבין המאסר המותנה התלוי מעל ראשו של הנאשם. לפיכך יתוקן גזר הדין באופן שהמאסר המותנה של 12 חודשים למשך שנתיים יוגבל לעבירת הצתה. בצד זה יושת מאסר מותנה של ששה חודשים למשך שנתיים כשהעבירות מפעילות תנאי יהיו היזק בזדון והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

4.

הערעור נדחה בכפוף לאמור בפיסקה 3 לעיל.