פסק-דין1 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4832/97 דוד פרץ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על גזר דין בעבירת שודערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההרשעה בעבירת שוד, שהתבססה על זיהוי המתלונן. עם זאת, נמצא כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונש יותר ממה שנתבקש, ולכן הופחתה תקופת המאסר הממשי לשלושים ושניים חודשים, מהם שמונה עשר חודשים במצטבר למאסר קודם.

העובדות

המערער הורשע בעבירת שוד על בסיס זיהוי של המתלונן כמבצע המעשה. בית המשפט המחוזי גזר עליו עונש מאסר ממושך, וערעור המערער נסב על הכרעת הדין ועל גזר הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בהכרעת הדין שהרשיעה את המערער בעבירת שוד על בסיס זיהוי המתלונן?
  2. 2.האם יש מקום להקל בגזר הדין שהחמיר עם המערער יותר ממה שנתבקש על ידי התביעה?

הלכות

  1. 1

    לא יתערב בית המשפט העליון בהכרעת דין המבוססת על מתן אמון בגירסת המתלונן כשאין טעם להתערבות בהערכת בית המשפט המחוזי.

    ״הרשעת המערער בעבירת שוד התבססה על מתן אמון בגירסת המתלונן אשר זיהה את המערער כמבצע המעשה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט העליון רשאי להקל בעונש כאשר בית המשפט המחוזי החמיר יותר ממה שנתבקש על ידי התביעה, ולאחר שקילת הנסיבות מעמיד את תקופת המאסר על עונש מופחת.

    ״מאידך נראה כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער, לכאורה, יותר ממה שנתבקש על-ידי התביעה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד
  • מתן אמון
  • ערעור על גזר דין
  • מאסר על תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 4832/97

בפני:

כבוד

השופט א' מצא

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופט י' אנגלרד

המערער

:

דוד

פרץ

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על גזר דין בית המשפט המחוזי

בירושלים

מיום 24.6.97 בת.פ. 132/96

שניתן

על ידי כבוד השופטת ר. אור

תאריך

הישיבה:

כ"ה באייר תשנ"ח

(21.5.98)

בשם

המערער

:

עו"ד אברהם כהן

בשם

המשיב

ה:

עו"ד נעמי גרנות

פסק-דין

הרשעת המערער בעבירת שוד התבססה על מתן אמון בגירסת המתלונן אשר זיהה את המערער כמבצע המעשה. חרף טענותיו של עו"ד כהן, שביקר את צדקת הערכתו של בית המשפט המחוזי, לא מצאנו טעם להתערבות בהכרעת הדין, והערעור לעניין ההרשעה נדחה. מאידך נראה כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער, לכאורה, יותר ממה שנתבקש על-ידי התביעה. לאחר שקילת כל הנסיבות הננו מחליטים לקבל את הערעור על גזר הדין ומעמידים את תקופת המאסר הממשי על שלושים ושניים חודשים מהם שמונה עשר (תחת עשרים ושניים) חודשים במצטבר למאסר הקודם. המאסר על תנאי שנגזר על המערער יעמוד בעינו.

ניתן היום, כ"ה באייר תשנ"ח

(21.5.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97048320.

F01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא יתערב בית המשפט העליון בהכרעת דין המבוססת על מתן אמון בגירסת המתלונן כשאין טעם להתערבות בהערכת בית המשפט המחוזי.
  2. 2בית המשפט העליון רשאי להקל בעונש כאשר בית המשפט המחוזי החמיר יותר ממה שנתבקש על ידי התביעה, ולאחר שקילת הנסיבות מעמיד את תקופת המאסר על עונש מופחת.