ע"פ 4838/18 בן כהן נ. פרקליטות מדינה

1.

המערער הורשע, יחד עם אחרים, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בתמצית שבתמצית, המערער ושותפיו לעבירה תקפו שניים אחרים (להלן: המתלוננים ), כאשר חלקו של המערער הוא בכך שהפיל את אחד המתלוננים במכת אגרוף ובעט בו פעמיים.

לא למותר לציין, כי בעקבות התקרית נגרם למתלונן נזק חמור בעין ימין.

בגין כך הושת על המערער, בין היתר, מאסר של 24 חודשים וכן הופעל מאסר על תנאי של ששה חודשים, כך שתקופת המאסר הכוללת הועמדה על 30 חודשים.

על כך נסוב ערעורו של המערער.

2.

שמענו בקשב רב את טיעונו של ב"כ המערער, ולא מצאנו בו ממש. בנסיבות התקרית, כפי שתואר בכתב האישום ובפסק דינו של בית המשפט קמא, ונוכח התוצאה הקשה של התקרית מבחינת המתלונן (ונציין כי המתלונן השני נדקר בצלעותיו ובידו על ידי אחד הנאשמים האחרים), הרי שהעונש שהושת על המערער הוא מתון בהחלט, בהינתן חומרת התקרית ותוצאותיה.

אשר על כן, אף לא מצאנו לבקש תשובה מב"כ המדינה.

הערעור נדחה.