פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4850/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת
ד' ברלינר
המערער:
גסאן שמרוק
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 27.4.06, בתיק פל.
1163/05, שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא נסים ממן
תאריך הישיבה:
כ"ב באדר התשס"ז
(12.03.07)
בשם המערער:
עו"ד עבד אבו עאמר
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד יאיר חמודות
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 27.11.05, בשעת בוקר מוקדמת, הגיעו המערער ואחר לראש פינה, ברכב בו נהג המערער, שאותה עת היה בתקופת פסילה. השניים ניגשו למשאית, ולאחר שניפצו את שמשת החלון, הניעו אותה. בשלב זה הבחין ש.ב. בניסיון הגניבה של המשאית, והוא צעק לעבר המערער ושותפו ושאל לפשר מעשיהם. בתגובה נטשו השניים את המשאית, עלו על רכבם, ופתחו בנסיעה מהירה במטרה להימלט מהזירה. ש.ב. נעמד על הכביש בניסיון לעצור את הרכב הנמלט, ולא זו בלבד שלא הצליח בכך, אלא שהמערער האיץ את מהירות הרכב בו נהג מתוך כוונה לדרוס את ש.ב. אולם זה האחרון הצליח להקדים ולקפוץ הצידה. מעשה זה חזר על עצמו לאחר שהמערער נכח לדעת כי הדרך בה נמלט היא ללא מוצא, וכאשר סב על עקבותיו שב וניסה לדרוס את ש.ב. שבשלב זה שלף את אקדחו וירה לעבר רכבו של המערער מבלי שפגע באיש. חרף זאת, המשיך המערער בנסיעה לכיוונו של ש.ב. ופגע בו בעוצמה.
שעות ספורות לאחר אותם אירועים אותר הרכב הנמלט חונה בכפר טובא, וכאשר ניגשו שוטרים לעצור את המערער ושותפו, נמלטו השניים רגלית. בעקבות כך התפתח מרדף מלווה בירי של שוטרים באוויר, שבסופו נלכד המערער ואילו שותפו נמלט.
המערער הודה בכל העובדות האמורות, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, פריצה לרכב, נהיגה בפסילה, ללא רישיון רכב וללא ביטוח. בגין כל אלה נדון המערער לחמש שנות מאסר, 3 שנים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך 10 שנים מיום שחרורו מהכלא.
המערער, המתקשה להשלים עם העונש, משיג בפנינו על חומרתו. נטען, כי בית משפט קמא לא נתן משקל הולם להודאתו, לחרטה שהביע, ולנסיבותיו האישיות, ומנגד הדגיש כי הוא סיכן חיי אדם אף שבעבירה זו לא הורשע המערער.
לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות מן העונש. נהפוך הוא, המערער שביקש לבצע עבירת רכוש (גניבת משאית), נתגלה על ידי אזרח הגון שביקש לעכבו, ומכאן ואילך עשה המערער כל מאמץ כדי להיחלץ מן המלכודת אליה נקלע, אף במחיר של פגיעה באדם. זו התנהגות קשה ומופקרת של אדם פורק עול, שבמעשיו חשף את הסכנה הנשקפת ממנו לציבור. נראה כי המערער אינו נתון למוראו של הדין, וכדי לבצע את זממו מוכן הוא לעבור על הרבה אסורים, גם אם כרוכה בהם סכנה של פגיעה בחפים מפשע. מקומו של מערער זה הוא מאחורי סורג ובריח, ומכאן החלטנו לדחות את הערעור.
ניתן היום, כ"ב באדר התשס"ז (12.03.07).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט
ש ו פ ט ת