החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4860/98 מוחמד חמיד נ. מדינת ידראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · הפחתת עונש מאסר בפועלערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בעניין מידת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בקשירת קשר לחטיפה ובכניסה שלא כחוק לישראל ונדון לשמונה חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע כי שותפיו לקשר לא נתנו את הדין ולכן לא יהיה נכון שהמערער ישא לבדו בחומרת התוצאות. עונש המאסר בפועל הופחת לתקופת המעצר, והתקופה שהופחתה נוספה למאסר על תנאי.

העובדות

המערער, תושב השטחים, הורשע בקשירת קשר לחטיפת תושב מחנה פליטים בישראל לצורך חקירה על ידי המשטרה הפלשתינאית, ובכניסה שלא כחוק לישראל. נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי. שותפיו לקשר, ככל הנראה אנשי המשטרה הפלשתינאית, לא התייצבו למשפטם ולא נתנו את הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להפחית את עונש המאסר בפועל של המערער שהורשע בקשירת קשר לחטיפה?

הלכות

  1. 1

    כאשר שותפי העבירה לא נתנו את הדין והמערער לא נמנה עם היוזמים והמתכננים, לא יהיה נכון שהמערער ישא לבדו במלוא חומרת התוצאות ויש מקום להפחתת העונש.

    ״במצב דברים זה, נראה לנו שלא יהיה זה נכון שהמערער - שאין לו הרשעות קודמות ואשר לא נמנה עם היוזמים והמתכננים של הקשר - ישא לבדו במלוא חומרת התוצאות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קשירת קשר
  • מאסר בפועל
  • מאסר על תנאי
  • מעצר
  • תושב השטחים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 4860/98

בפני: כבוד השופט י' קדמי

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט ח' אריאל

המערער : מוחמד חמיד

נגד

המשיב ה : מדינת ישראל

ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי

בירושלים מיום 16.6.98 בתיק פלילי

71/96 שניתן על ידי כבוד השופט מ' גל

תאריך הישיבה: ו' בחשון תשנ"ט (26.10.98)

בשם המערער: עו"ד אברהם אבו עטא + בעצמו

בשם המשיבה: עו"ד ז'ק חן

בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' זהבה מור

פסק-דין

המערער - תושב השטחים - הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת.פ. 71/96), בעבירות של קשירת קשר לחטיפת תושב מחנה פליטים המצוי בישראל, לצרכי חקירה על ידי המשטרה הפלשתינאית, ובכניסה לשם כך לישראל שלא כחוק. בשל הרשעתו, נדון המערער לשמונה חדשים מאסר לריצוי בפועל ולחמישה חדשים מאסר על תנאי. הערעור מופנה כנגד מידת העונש; וטענת ב"כ המערער היא, שאלמלא היה מרשו תושב השטחים, היה נגזר עליו עונש מאסר בפועל, שאותו יכול היה לרצות בעבודות שירות.

המערער היה נתון במעצר 57 ימים, שבית המשפט הורה לנכותם מתקופת המאסר שעליו לרצות; ובקשת הסניגור היא להסתפק בתקופת כליאה זו, כשהוא מדגיש כי מרשו שוחרר בערובה וריצוי המאסר עוכב עד כה, ללא חשש שמא לא יתייצב וינסה להתחמק מן הדין.

עבירת הקשר בה הורשע המערער הינה חמורה כשלעצמה. ברם, כפי שהתברר במהלך הדיון, שותפיו של המערער לקשר - ככל הנראה אנשי המשטרה הפלשתינאית ששכרו את שירותיו כנהג - לא התייצבו למשפטם; ובנסיבות שנוצרו, משפטם הותלה והם לא נתנו את הדין על המעשה שעשו.

במצב דברים זה, נראה לנו שלא יהיה זה נכון שהמערער - שאין לו הרשעות קודמות ואשר לא נמנה עם היוזמים והמתכננים של הקשר - ישא לבדו במלוא חומרת התוצאות.

אשר על כן, אנו מפחיתים את עונש המאסר בפועל שעל המערער לרצות ומעמידים אותו על התקופה שבה היה נתון במעצר בקשר למקרה זה. התקופה שהופחתה - 6 חדשים - תיווסף לתקופת המאסר על תנאי שהושת על המערער, בתנאים שקבע בית המשפט המחוזי. בסה"כ יותלו מעל המערער 11 חודשים מאסר על תנאי.

ניתנה היום ו' בחשון תשנ"ח (27.10.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98048600.

H02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר שותפי העבירה לא נתנו את הדין והמערער לא נמנה עם היוזמים והמתכננים, לא יהיה נכון שהמערער ישא לבדו במלוא חומרת התוצאות ויש מקום להפחתת העונש.