ע"פ 4870/15 שגיא יוסף נ. מדינת ישראל

השופטת א' חיות:

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע את המערער, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות ובעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות וגזר עליו תשעה חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו (מיום 11.3.2014 עד ליום 14.4.2014) וכן מאסר מותנה ותשלום פיצוי למתלונן. הערעור דנן מופנה כלפי עונש המאסר בפועל.

2.בהחלטתנו בתום הדיון שהתקיים בערעור זה ביום 22.9.2016 הורינו על דחיית הדיון בערעור לפרק זמן של ארבעה חודשים על מנת לאפשר למערער להשלים את התהליך השיקומי שאליו נרתם וביקשנו משירות המבחן להגיש תסקיר עדכני בתום אותו תהליך. בהתאם להחלטתנו, הגיש שירות המבחן ביום 9.2.2017 תסקיר משלים בעניינו של המערער ממנו עולה כי הוא מתמיד בהליך הטיפולי מזה כשנה וחצי, נוטל חלק פעיל בקבוצה, משתף מעולמו הפנימי ונעזר בתכנים העולים בטיפול על מנת לשנות דפוסי התנהגות בעייתיים. עוד ציין שירות המבחן כי ניכר שהמערער מצליח להתמודד טוב יותר במצבי לחץ ותסכול, מגיב באופן שקול ומבין את הרקע לביצוע העבירות בהן הורשע, מביע אמפתיה כלפי המתלונן וחרטה בגין הפגיעה שנגרמה לו, מבין את חומרת מעשיו, ניתק את קשריו השוליים וממוקד בטיפוח ובפרנסת משפחתו הכוללת אישה בהריון ושלושה ילדים בני שמונה, שש ושנה. כמו כן צוין בתסקיר המשלים כי המערער לא היה מעורב בפלילים מאז הרשעתו. בהינתן מכלול הנסיבות עליהן עמד בתסקירו, המליץ שירות המבחן כי עונשו של המערער יועמד על שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכי יינתן צו מבחן למשך שנה, במסגרתו ימשיך המערער בטיפול קבוצתי ובטיפול פרטני, בהתאם לצרכיו.

3.העונש שנגזר על המערער אינו מן החמורים ותואם את חומרת מעשיו. עם זאת, בהינתן גילו הצעיר של המערער, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות שפורטו בתסקיר והתמדתו בהליך הטיפולי כפי שפורט לעיל, הסכימה גם המדינה להפחתה מסוימת בעונש אך סברה, בניגוד לעמדת שירות המבחן, כי על העונש לכלול מאסר בפועל. שקלנו את הדבר ואנו סבורים כי בהינתן הדרך המרשימה שאותה עשה המערער במסלול השיקומי וכן יתר נסיבות העניין, יש לקבל את המלצת שירות המבחן ולהעמיד את עונשו של המערער על שישה חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בצירוף צו מבחן למשך שנה. זאת בכפוף לאישור הממונה על התאמתו לביצוען.

4.הממונה על ביצוע עבודות השירות יגיש, אפוא, חוות דעת בעניינו של המערער עד ליום 16.3.2017 ולאחר קבלתה תינתן החלטה משלימה בלא צורך בדיון נוסף.