ע"פ 4886/96 חמיס אחמד עלקם נ. היועץ המשפטי לממשלה

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז1977-, וכן בשתי עבירות נוספות מאותו סוג שהואשם בביצוען בכתב אישום נפרד, וביקש לצרפן והורשע בהן על פי הודאתו.

המערער גנב סכומי כסף מקרבנותיו תוך שימוש באלימות קשה. בארוע הראשון גנב המערער את ארנקה של המתלוננת לאחר שנכנס לביתה בתואנת שווא, ובמהלך נסיונה להציל את כספה מידיו חבט בה והטיח את ראשה בקיר ובמדרגות. בשני הארועים האחרים אשר בגינם הורשע, שדד בשתי הזדמנויות את המתלונן, הרופא המטפל שניסה לגמול אותו מסמים. בהזדמנות אחת גנב מכיסו של המתלונן סכום של 3,000 ש"ח והכהו, ופעם נוספת תלש מידו צמיד זהב בכוונה לשדוד אותו.

העבירות בוצעו שעה שהיה המערער אסיר ברשיון, ומאסר על תנאי בר הפעלה בגין עבירות רכוש היה תלוי ועומד נגדו.

בית המשפט המחוזי גזר על המערער ארבע שנות מאסר והפעיל את עונש המאסר על תנאי, כך ששנה אחת תהיה חופפת לעונש שגזר ושנה אחת מצטברת. כך נגזר דינו בסך הכל לחמש שנות מאסר לריצוי מיום מעצרו.

הסניגור המלומד ביקש מאיתנו להקל בעונשו של המערער בהתחשב בכך שהמערער ביצע את העבירות שהורשע בהן על רקע היותו מכור לסמים ולצורך השגתם; ובהתחשב בזמן שחלף מאז בוצעו העבירות תוך התחשבות בשינויים שהוא מאמין שחלו מאז.

לא מצאנו כי יש טעם המצדיק הקלה בעונשו של המערער.

העבירות אשר המערער הורשע בביצוען בוצעו בתקופה בה ניתנה לו הזדמנות להשתקם, לאחר ששוחרר ממאסר קודם ברשיון. המערער מעל באמון ופגע בין היתר במטפל אשר ניסה לסייע לו בגמילה.

נמסר לנו מפי קצינת המבחן כי בהיותו בכלא לא שיתף המערער פעולה כשהוצע לו לקבל טיפול גמילה מסמים.

בנסיבות אלה, בהתחשב בחומרת העבירות שביצע המערער, אין אנו רואים כי יש מקום להקל בעונשו.

נוסיף עוד כי קצינת המבחן הודיעה לבית המשפט כי אפילו בשלב זה, יהיו הגורמים המופקדים על כך בבית הסוהר מוכנים לנסות לשלב את המערער בתכנית טיפולית אם יגלה נכונות ויכולת להשתלב. אין לנו אלא להביע תקווה כי המערער יעשה מאמץ ויקבל על עצמו טיפול שיוצע לו, אם רק ניתן הדבר.

אשר על כן, הערעור נדחה.