ע"פ 4887/04 ארקדי אינוייטוב נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו המייחס לו עבירות של אינוס ומעשה סדום. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, התוודעו העורר והמתלוננת זה לזו בזמן שעבדו בבר. באחד הלילות הגיע העורר, שהיה שתוי, לבר בזמן שהמתלוננת שטפה כלים, ניסה לשכנעה לקיים איתו יחסי מין. משלא נענתה לו היכה אותה, אחז בגרונה והטיח את ראשה בקיר ולאחר מכן בעל אותה וכן החדיר את איבר מינו לפיה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב), בהחלטתו מיום 25.3.04, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים. עררו של העורר על ההחלטה נדחה בהחלטתה של חברתי הנכבדה, השופטת מ' נאור, מיום 20.4.04. כמו כן דחה בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 20.5.04, את בקשתו של העורר לעיון חוזר בהחלטת המעצר.

העורר ערר על ההחלטה.

2.את בקשתו לעיון חוזר וכן את עררו שבכתב ואת טיעוניו שבעל פה סמך בא כוח העורר בעיקר על תוצאות בדיקות DNA המעידות כי הזרע שנמצא על תחתוני המתלוננת ועל הפות והלידן שלה איננו של העורר; וכן, כי בדיקות אלה מראות כי התערובת שנלקחה מתחת לציפורני המתלוננת היא של אנשים רבים שהעורר הוא רק אחד מהם. לטענתו, לא שקל בית המשפט את עניין בדיקת הזרע לאור העובדה כי הזרע היה טרי וכן לאור דבריה של המתלוננת שבמשך שבוע ימים לפני האירוע לא קיימה יחסי מין. כמו כן לא התייחס כלל לענין החומר שנלקח מתחת לציפורני המתלוננת. לדעתו, די בכך כדי להחליש את עוצמת הראיות במידה המצדיקה שחרור של העורר לחלופת מעצר.

כנגדו טען בא כוח המדינה כי בחקירתה הראשונה אמרה המתלוננת שאינה בטוחה שבשעת מעשה פלט העורר זרע כך שאין משמעות לזיהויו של הזרע שנמצא. כמו כן מסרה עורכת חוות הדעת בעניין זה כי זרע יכול להישאר במצב כזה במשך שבוע ימים. מכל מקום, אין בראיות אלה כדי לבטל את משקלה של מערכת הראיות הלכאוריות העומדות נגד העורר.

3.עיינתי בהחלטתו המפורטת והמנומקת היטב של בית המשפט המחוזי, מיום 25.3.04, שבה ציווה לעצור את העורר, בהחלטתה של חברתי, השופטת מ' נאור, וכן בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 20.5.04, שבה דחה את הבקשה לעיון חוזר. בית המשפט המחוזי לא מצא לנכון לדון בענין זיהויו של הזרע משום שלדברי המתלוננת "על פי מיטב ידיעתה העורר לא הגיע לסיפוקו". כפי שחזר וקבע עומדת נגד העורר תשתית מוצקה של ראיות רבות, שעליהן עמד בהרחבה בהחלטתו הראשונה. אינני רואה צורך לחזור ולסקור מכלול זה של הראיות, שנבחנו היטב בהחלטתה של חברתי, השופטת מ' נאור, וכמו בית המשפט המחוזי סבורני גם אני כי לאור דבריה של המתלוננת אין בתוצאות בדיקת הזרע כדי לקעקע את מכלול הראיות העומדות נגד העורר, או כדי להחלישן. גם העובדה שבית המשפט המחוזי לא שקל את תוצאות בדיקת החומר שנלקח מתחת לציפורני המתלוננת אינה פוגמת בהחלטתו משום שאינן מעלות ואינן מורידות לענין משקלן של הראיות.

4. הערר נדחה.