ע"פ 4891/09 דניס אלחזוב נ. מדינת ישראל

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל שנגזר על המבקש, עד למתן פסק דין בערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת א' אפעל-גבאי).

המבקש, בעת שירותו הצבאי, נסע בעיר חברון ביחד עם שלושה אחרים, תוך שארבעתם בוחרים באקראי תושבים ערבים ומתעללים בהם בדרך של הכאתם ושדידתם. הארבעה אף העלו תושבים אל הג'יפ בו נסעו וכפו עליהם לקפוץ מן הג'יפ בעודו נוסע. באחד מן האירועים, הופל תושב מן הג'יפ הנוסע ונפטר כתוצאה מכך. המבקש השתתף באופן פעיל באחד מאירועי ההכאה ותיעד את האירועים במצלמת וידאו. בגין השתתפותו באירועים הרשיע בית המשפט המחוזי את המבקש כמבצע בצוותא בשורה של עבירות, שבהן: הריגה (לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)), חטיפה לשם חבלה (לפי סעיף 374 לחוק), חבלה בכוונה מחמירה (לפי סעיף 329(1) לחוק), שוד (לפי סעיף 402(ב) לחוק), תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק) ושיבוש הליכי משפט (לפי סעיף 244 לחוק). דינו של המבקש נגזר ל- 5 שנים וחצי מאסר בפועל וכן נגזרו עליו מאסרים על תנאי. בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע עונשו של המבקש עד ליום 14.6.2009.

2.

המבקש טוען כי יש לעכב את ביצוע עונש המאסר עד למתן פסק דין בערעור שהגיש על הכרעת הדין ועל גזר הדין, וזאת בהתחשב בעברו הנקי, בכך שהמבקש שוחרר בערובה עד להרשעתו ולא הפר את תנאי שחרורו ובסיכויי ערעורו להתקבל, שלטענתו הינם גבוהים.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, שכן טענות המבקש בערעורו נוגעות בעיקרן לממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות, ועונשו עומד ביחס מתאים לעונשים שהוטלו על יתר המעורבים בפרשה. עוד טוענת המשיבה כי אף אם יקל בית משפט זה בעונשו של המבקש, הרי שלנוכח אורך תקופת המאסר שנגזרה על המבקש, ניתן לצפות כי ממילא יינתן פסק דין בערעור טרם ירצה את חלק הארי של המאסר. לבסוף טוענת המשיבה גם כי חומרת העבירות ונסיבות ביצוען מחייבות ריצוי מיידי של העונש.

4.

מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי עיקר המשקל בערעורו של המבקש על הכרעת הדין שייך לטענות שהן עובדתיות במהותן, וסיכויי הערעור בעניין זה אינם גבוהים במידה המצדיקה את עיכוב ביצוע עונשו של המבקש. בערעורו על גזר הדין מפנה המבקש אל היחס בין העונשים שהוטלו על המעורבים האחרים בפרשה לבין העונש שהוטל עליו. אמנם, אין חולק כי המעשים בגינם הורשע המבקש הם חמורים ומזעזעים. עם זאת, נראה כי ביחס למעורבים האחרים בפרשה, נטל המבקש חלק משני יותר – באופן יחסי – במעשים הקשים. אך גם אם תתקבל הטענה כי עונשו של המבקש אינו עומד ביחס מתאים לעונשים שנגזרו על יתר המעורבים, ניתן לצפות, כטענת המשיבה, כי תינתן הכרעה בערעור טרם ירצה המבקש חלק משמעותי מעונשו.

לצורך כך, נקבע בזאת כי ערעורו של המבקש ישמע בתוך 3 חודשים. הבקשה לעיכוב ביצוע העונש נדחית.