ע"פ 491/11 אליהו איצחייק נ. מדינת ישראל

לפני ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריית גת (השופט א' אינפלד ) מיום 26.12.2010, שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 831/06.

כתב האישום כנגד המערער הוגש לבית משפט השלום בבאר-שבע בחודש ספטמבר 2005, אולם הדיון בעניינו נדחה מפעם לפעם מסיבות שונות, בחלק מהמקרים בשל אי התייצבות המערער וכן לצורך עריכת בדיקה פסיכיאטרית. לפי המתואר בכתב האישום, התפרע המערער בבית משפט השלום בבאר-שבע באופן שהצריך התערבות מצד משמר בתי המשפט וכן העליב עובדת במזכירות בית המשפט בעת מילוי תפקידה. ביום 26.12.2010 ביקש המערער מבית המשפט קמא לפסול עצמו מלדון בעניינו וזאת בטענה כי החלטות בית המשפט פוגעות בזכותו להליך הוגן, וכן בטענה שכלל שופטי בית משפט השלום בקריית-גת אינם מסוגלים לדון בעניינו באובייקטיביות בשל מעורבותם של אנשי משמר בתי המשפט בהליך. בית המשפט קמא דחה את הבקשה וקבע כי אין בה ממש. לפניי, שב המערער ומלין על שורת החלטות דיוניות שניתנו על ידי בית המשפט קמא, וטוען כי יש לפסול את כלל שופטי בית משפט השלום בקריית-גת מלדון בעניינו.

הערעור שלפניי נוסח בלשון חריפה ובוטה, תוך שימוש בהתבטאויות שמקומן לא יכירן במסמכים המוגשים לבית המשפט והטלת דופי בעובדי בית המשפט ובשופטיו. די בכך על מנת לדחותו. למעלה מן הנדרש, יצוין כי דין הערעור להידחות גם לגופו שכן טענותיו של המערער אינן מצביעות על עילת פסלות לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נוכח ההלכות המושרשות לפיהן ככלל אין בהחלטות דיוניות שניתנו על ידי בית המשפט במסגרת ניהול ההליך כדי להקים עילה לפסילתו. באשר לטענה בדבר קיומה של הצדקה להעברת מקום הדיון, הרי שלמערער ניתנה הזדמנות להעלותה בפני נשיא בתי משפט השלום במחוז דרום בהחלטת בית המשפט קמא מיום 7.11.2010, ומכל מקום הליך פסלות אינו מהווה את המסגרת הנאותה להעלאת טענה מסוג זה.

אשר על כן, הערעור נדחה.