פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
4916/12
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
יעקב מוראידי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.5.2012 בתפ"ח 1016-09 שניתן על ידי כבוד
השופטים (ח' כבוב, ד' אבניאלי ומ' יפרח)
תאריך הישיבה:
י"ד בחשון התשע"ג
(30.10.2012)
בשם המבקש:
עו"ד איריס טוביאנה
בשם המשיבה:
עו"ד שאול כהן
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום קנס כספי בסך של 60,000 ש"ח שהוטל על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, עד להכרעה בערעור .
1.
ביום 12.1.2012 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטים ח' כבוב , ד' אבניאלי ו- מ' יפרח )
את המבקש בריבוי עבירות של החזקת מקום לשם זנות, ניהול בית בושת, סרסרות לזנות, קשירת קשר לביצוע סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות (גרימה לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם עיסוק בזנות), הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, כליאת שווא, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף ועיכוב דרכון, הכל כחלק
מרשת בין לאומית של סחר בנשים למטרות זנות שלמבקש היה תפקיד בדרג שני בה. בגזר דינו התחשב בית המשפט במחוזי בנסיבותיו האישיות המצערות של המבקש, שאשתו נפטרה בתאונת דרכים בזמן ששהה במעצר, ובכך שהוא מטפל בשני ילדיו הקטנים שאיבדו את אמם. על רקע נסיבות אלו, גזר בית המשפט המחוזי על המבקש מאסר בפועל לתקופה של 6 שנים בניכוי ימי מעצרו; 24 חודשי מאסר מותנה; פיצוי בסך של 5,000 ש"ח לכל אחת מ-9 מתלוננות; וקנס כספי בסך של 60,000 ש"ח או 250 ימי מאסר תחתיו. בפסק הדין נקבע כי הקנס ישולם עד ליום 1.11.2012.
2.
המבקש ערער על הכרעת הדין וגזר הדין לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנס והפיצוי למתלוננות. כבר כעת יצוין כי הואיל והמבקש לא צירף את המתלוננות כצד לבקשה ולערעורו חרף החובה לצרפן, הבקשה בהיבט זה נדחית על הסף. הדיון להלן יתייחס, בהסכמת באת כוח המבקש בדיון לפניי, לרכיב הקנס בלבד. בבקשה נסמך המבקש על נסיבותיו האישיות כמתואר לעיל, ומוסיף כי מצבו הכלכלי קשה וכי סיכויי הערעור גבוהים. לטענת המדינה, אין הבקשה עונה על אמות המידה שנקבעו בפסיקה לשם עיכוב ביצוע של תשלום סכום כסף. כמו כן מוסיפה המדינה כי פתוחה בפני המבקש הדרך לפנות למרכז לגביית קנסות לפי סעיף 5ב(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה- 1995 (להלן: חוק המרכז לגביית קנסות ).
3.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים לפניי, באתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. בקשה לעיכוב ביצוע של פיצוי או קנס המוטל לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 דומה באופייה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי בהליך אזרחי. התנאים המצטברים לקבלתה של הבקשה הם כי סיכויי הערעור הם גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש העיכוב, במובן זה שאם לא יעוכב הביצוע, ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ע"פ 4920/12 מוריאידי נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (לא פורסם, 15.7.2012); ע"פ 6408/10
פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (לא פורסם, 15.9.2010)). בנסיבות דנן איני נדרש לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, שכן די בשיקולי מאזן הנוחות כדי להביא לדחיית הבקשה. הבקשה מתבססת על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש. דא עקא שאין בנימוק זה כשלעצמו כדי להצדיק עיכוב ביצוע של תשלום כספי (ראו והשוו: ע"פ 792/08 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (לא פורסם, 14.2.2008); ע"פ 2589/05
מקייבסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 15.11.2005); ע"פ 4920/12 הנ"ל), מה גם שטענה זו של המבקש לא בוססה כדבעי. לא התעלמתי ממצבו המשפחתי המיוחד של המבקש. בעניין אחרון זה אעיר שפתוחה בפניו הדרך לפנות למנהל המרכז לגביית קנסות בבקשה לפרוס את תשלומי הקנס או לדחותם לפי סעיף 5ב(א) לחוק המרכז לגביית קנסות (ולמותר לציין שאיני נוקט עמדה לגופה של בקשה כאמור, אם תוגש).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ד בחשון התשע"ג (30.10.2012).
ש ו פ ט