ע"פ 4920/97 מדינת ישראל נ. קוסי ריאד

בגין שורה של עבירות החזקת סם מסוכן מסוג הירואין - חלקו לשימוש עצמי וחלקו לאו - סחר בסם מסוכן והדחת קטין לסמים, נדון המערער לעשרים ושבעה חודשי מאסר בפועל ולשנים עשר חודשי מאסר על תנאי. כן הופעל מאסר על תנאי של שישה חודשים, חציו במצטבר לעונש הנ"ל, כך שעל המערער לרצות עונש מאסר בפועל של שלושים חודשים.

בפנינו ערעור של המערער על הרשעתו (ע"פ 5044/97) וערעור של המדינה על קולת העונש (ע"פ 4920/97). המערער עצמו לא התייצב היום לדין. הוברר, שלא חזר לכלא מחופשה שניתנה לו. החלטנו לשמוע את שני הערעורים, על אף העדר הנאשם, וזאת על יסוד הוראות סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב1982-.

לא מצאנו ממש בערעור המערער. בית המשפט נתן אמון בעדות המתלונן ולא נמצא כל נימוק להתערב באמון זה, ובחוסר האמון שנתן בית המשפט בעדות המערער.

מאידך גיסא, יש ממש בערעור המדינה. למערער הרשעות קודמות הכוללות עבירות סמים, והוא כבר ריצה עונשי מאסר קצרים. על רקע עברו זה, לא נרתע הפעם מלהדיח קטין לסמים. עשרים וחמש פעמים הזריק סם מסוג הירואין לקטין. עבירות אלה בוצעו על ידו בהיות עונש מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

בנסיבות אלה, דעתנו היא שהעונש שהוטל על המערער חורג בצורה משמעותית מהעונש שהיה ראוי להטיל עליו, גם אם לא נמצה עמו את הדין בערכאת ערעור, עדיין יש להחמיר בעונשו משמעותית.

הערעור של המערער נדחה. ערעור המדינה על קולת העונש מתקבל. במקום העונש של מאסר לתקופה של עשרים ושבעה חודשים, יבוא עונש מאסר לתקופה של חמש שנים. עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער ישאר בעינו, וכן הפעלת המאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים והקביעה שמחציתו - שלושה חודשים - יצטבר למאסר אשר הוטל עליו בתיק זה.