ע"פ 4938/10 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער, יליד שנת 1951, הורשע על פי הודאתו, בשלוש עבירות של מעשים מגונים אותן ביצע בשנים 2008 ו-2009 בשלוש קטינות, חברותיה של בתו, כאשר הן היו כבנות 14. על כך הוא נדון לשלוש שנות מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את אחת המתלוננות בסכום של 5000 ש"ח.

המערער סבור כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו, ועל כן הוא מבקש את התערבותנו בגזר-הדין. נטען, כי המעשים בהם הורשע מצויים בדרג נמוך של חומרה; הוא בן 60, אב לילדים שמעולם לא חטא במעשים מסוג זה; הוא לקה בבריאותו, וכליאתו כרוכה בהכבדה יתרה ותפגע גם בסיכויים לשקמו; הוא הודה בעובדות, הביע חרטה, וההליכים שננקטו נגדו לימדו אותו את הלקח הנדרש; לבסוף, נטען כי לא היה מקום לייחס משקל יתר להערכת המסוכנות בעתיד.

העבירות אותן ביצע המערער חמורות הן, באשר הוא ביקש לספק את יצרו על ידי ביצוע מעשים מגונים בנערות צעירות שהגיעו לביתו כדי לבקר את בתו. זו התנהגות המעוררת שאט נפש, ויש בה להעיד על מסוכנותו של המערער, כפי שהדבר קיבל ביטוי גם בדו"חות שהגישו גורמים מקצועיים בעניינו. אכן, מעשיו של המערער אינם ניצבים ברף גבוה בסולם החומרה של עבירות מין, אולם הם חמורים דיים כדי להותיר צלקות בנפשן של נפגעות העבירות. כך או כך, העונש שהושת על המערער אינו חורג מרמת הענישה הנוהגת, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.