בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4943/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערער:
שמעון זיתוני
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 18.06.2015 בתיק ת"פ
7528-01-15
תאריך הישיבה:
י"ח באלול תשע"ה
(2.9.2015)
בשם המערער:
עו"ד יובל זולטי
בשם המשיבה:
עו"ד מורן פולמן
פסק דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
המערער נדון על תקיפת אמו, איומים ותקיפת שוטר, בגדרי הסדר טיעון, ל-16 חודשי מאסר, וחודשיים מתוך מאסר מותנה קודם של 4 חודשים הופעלו במצטבר והשאר בחופף. כן הושת מאסר על תנאי. בתיק זה, שההכרעה בו מקובלת עלינו ביסודה, נפלה שגגת מה מלפני בית המשפט קמא בכך שבגזר דינו מיום 18.6.15 ציין כי הודעת המערער בעובדות כתב האישום באה לאחר עדותה של אמו המתלוננת. בפועל העידה האם רק לאחר ההרשעה, במסגרת הטיעונים לעונש. על כך בעיקר מושתת הערעור, והמדינה סבורה כי אין מקום להתערבות, גם נוכח עברו של המערער.
סבורים אנו כי יש ליתן משקל-מה לנקודה זו, שכן בכגון דא תיתכן לצורך להעיד מתלוננת השפעה על פסיקתו של בית המשפט, אך במקרה זה לא העידה בשלב הכרעת הדין. נתנו לבנו גם לכך שבגדרי ההודיה והסדר הטיעון ביקשה המדינה – שקיבלה עליה לטעון לעונש מאסר של 16 חודשים – הפעלה חופפת של מאסר מותנה
(גם אם בטיעונים לעונש שינתה טעמה), ואילו גזר הדין הפעיל במצטבר חלק מן המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד.
במכלול החלטנו כי נוכח כל האמור יופעל המאסר המותנה כולו בחופף, כך שהמערער ישא ב-10 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו. המאסר על תנאי – בעינו.
ניתן היום, י"ט באלול התשע"ה (3.9.2015).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת