פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
4946/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט א' שהם
המערער:
רוני מרדכי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי נצרת (סגן הנשיא כתילי) מיום 28.5.12 בת"פ 42290-10-10
תאריך הישיבה:
כ"ג בחשון התשע"ג
(8.11.12)
בשם המערער:
עו"ד פתחי פוקרא
בשם המשיבה:
עו"ד שמואל הרבסט
בשם שירות המבחן:
עו"ס ברכה וייס
פסק-דין
א.
המערער הורשע, לפי הודאתו בהסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת הצתה (סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977). ההצתה היתה בדירת מגוריו של המערער השייכת ל"עמידר", ונזק רב נגרם לדירה ותכולתה. הוא נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל וכן 18 חודשי מאסר על תנאי, וזאת לאחר הליך שבו נעשה מאמץ לבדוק אפשרויות שיקום, נוכח רקעו האישי המורכב מאוד של המערער, שעליו אין חולק. בית המשפט קמא הדגיש את חומרתה של עבירת ההצתה ואת סכנתה הבלתי נשלטת.
ב.
בא כוח המערער, שטען בפנינו ככל הניתן, הטעים את נסיבותיו האישיות הקשות של המערער, ואת העובדה שהמעשה בא על רקע מצוקה בשל הודעת פינוי. התסקיר העדכני של שירות המבחן מדווח על התנהגות ללא עבירות משמעת ועל הבעת רצון מצד המערער לגמילה מאלכוהול, תוך שנשקלת אפשרות להפנייתו למחלקת גמילה בבית הסוהר "חרמון". מטעם המדינה נטען כי אף שאכן ישנה מצוקה אישית, הובא הדבר בחשבון בידי בית המשפט קמא, ובסופו של דבר מגיע העונש ל-10% בלבד מן המירב שבחוק (15 שנות מאסר).
ג.
לא ראינו מקום להיעתר לערעור. לעניין חומרתה של הצתה, שאחריתה מי ישורנה ועלולה לסכן לא רק רכוש אלא גם את הנפש - ועסקינן בדירה בבית משותף - אין צורך להכביר מלים. העונש שניתן אינו חורג מן הראוי ואינו מצדיק איפוא התערבות, ואכן נשקלו בו גם מצוקות המערער, אך גם עברו הפלילי המכביד. נציגת שירות המבחן ציינה כי ככל שיישאר המערער במאסר תפעל היא ללא דיחוי אל מול שירות בתי הסוהר לעניין העברתו למחלקת גמילה ב"חרמון". אנו מחזקים ידיה וממליצים בחום כי כך ייעשה, כדי שהמערער - אם יאזור כוחות ויצליח בגמילה - לא ישוב לסורו. בנתון לכך איננו נעתרים לערעור.
ניתן היום, כ"ג בחשון התשע"ג (8.11.12).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט