פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4948/99 סלימאן אלדהבשה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע על יסוד הודאתו בשני מעשי רצח והריגה שבוצעו בזה אחר זה, ובית המשפט המחוזי הטיל עליו מאסר עולם ו-15 שנות מאסר במצטבר. בית המשפט העליון דחה את טענת המערער כי יש לראות בעבירות מסכת אחת ולחפוף את העונשים. נקבע כי למרות הרקע המשותף, מדובר בשתי פרשיות נפרדות ללא מכנה משותף בנסיבות הביצוע.

העובדות

המערער הואשם בשני מעשי רצח שבוצעו בזה אחר זה. במסגרת הסדר טיעון הומר אחד האישומים לעבירת הריגה, והמערער הורשע על יסוד הודאתו בשתי העבירות. בית המשפט המחוזי גזר מאסר עולם בגין הרצח ו-15 שנות מאסר נוספות בגין ההריגה, במצטבר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להטיל באורח חופף או מצטבר את העונשים בגין שתי עבירות שבוצעו בזה אחר זה, כאשר הרקע למעשים משותף?

הלכות

  1. 1

    שתי עבירות שבוצעו בזה אחר זה, אף שהרקע להן היה משותף, מהוות שתי פרשיות נפרדות כאשר אין מכנה משותף בנסיבות ביצוען, ולכן אין מקום לחפיפת העונשים.

    ״העבירות היוו שתי פרשיות נפרדות ולא התקיים מכנה משותף בנסיבות ביצוען״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מאסר עולם
  • רצח
  • הריגה
  • הסדר טיעון
  • מכנה משותף
  • פרשיות נפרדות
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 4948/99

בפני:

כבוד

השופט א' מצא

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופט א' ריבלין

המערער

:

סלימאן

אלדהבשה

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע

מיום 11.1. בת.פ 941/97

שניתן

על-ידי כבוד השופטים: י' בנאי,

נ'

הנדל ור' יפה-כ"ץ

תאריך

הישיבה: ח' בשבט תשס"א (1.2.01)

בשם

המערער: עו"ד ה' אבו-שחאדה

בשם

המשיבה: עו"ד א' מור-אל

בשם

שירות המבחן: גב' ז' מור

פ ס ק - ד י ן

המערער הואשם בשני מעשי רצח, שבוצעו על-ידו בזה אחר זה. במסגרת הסדר טיעון עם התביעה הומר אחד האישומים ברצח לעבירת הריגה; והמערער הורשע על יסוד הודייתו בשתי העבירות. בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של מאסר עולם בשל עבירת הרצח ועונש נוסף מצטבר של 15 שנות מאסר על עבירת ההריגה.

בערעור שלפנינו נטען כי בנסיבות העניין היה מן הדין לראות בשתי העבירות מסכת אחת מתמשכת ומטעם זה להטיל את העונשים באורח חופף ולא באורח מצטבר.

לא מצאנו יסוד לקבל טענה זו. אכן נכון הדבר שהרקע למעשים היה משותף, אך העבירות היוו שתי פרשיות נפרדות ולא התקיים מכנה משותף בנסיבות ביצוען.

אשר על כן אנחנו דוחים את הערעור.

ניתן היום, ח' בשבט תשס"א (1.2.01).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99049480.

F02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שתי עבירות שבוצעו בזה אחר זה, אף שהרקע להן היה משותף, מהוות שתי פרשיות נפרדות כאשר אין מכנה משותף בנסיבות ביצוען, ולכן אין מקום לחפיפת העונשים.