ע"פ 4966/03 הרצל שורתי נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס:

1.המערער הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות שונות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977 ועל פי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן -הפקודה). בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' ארד) השית על המערער 8 שנות מאסר, מתוכן 6 שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. בנוסף לכך, חוייב המערער לשלם פיצויים לשתי משפחות בסכום של 114,000 ש"ח לכל אחת. הערעור הינו על גזר הדין.

2.כתב האישום המקורי כלל ארבעה עשר אישומים. בהסדר הטיעון הוסכם על מחיקה של חמישה אישומים, כך שנותרו על הפרק תשעה אישומים. האישומים מתייחסים לתקופה של מספר שנים, משנת 1995 ועד שנת 1999. בראשית שנת 1998 ניתן על המערער צו כינוס בהתאם לפקודה, לפי בקשתו. על פי ההסדר הודה המערער בעובדות. ההסדר לא כלל התייחסות לעונש. המערער הורשע בביצוע 17 עבירות. העבירות לפי חוק העונשין היו שבועת שקר, גניבה, קבלת דבר במרמה, איומים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. העבירות לפי פקודת פשיטת הרגל היו אלה: אי גילוי נכסים (סעיף 216(1) לפקודה), העלמת נכסים (סעיף 216(4)), השמטה (סעיף 216(6)), הימנעות מעזרה בגילוי נכסים (סעיף 214), אי מסירת מידע (סעיף 213א). לגבי חלק מאלה מדובר במספר עבירות לעניין כל אחד מן הסעיפים.

3.הפקודה נותנת חסות והגנה לחייב משעה שניתן עליו צו כינוס (ולפעמים מעוכבים הליכים עוד קודם לכן). בצד אותה הגנה מוטלות חובות שונות על החייב ובראשן חובת גילוי לגבי ענייניו הכלכליים. המערער המשיך לנהל את ענייניו הכלכליים לאחר שניתן צו כינוס, תוך התעלמות מוחלטת מן החובות המוטלות עליו. הוא הטעה הן את הכונס הרשמי והן את בית המשפט של פשיטת הרגל. עוד לפני שהמערער נקט הליכי פשיטת רגל הוא ביצע עבירות כלכליות. נציין במיוחד את המקרה שנזכר באישום האחרון. המערער נטל על עצמו לבצע עבודת שיפוצים בדירתה של משפחה כלשהי. הוא קיבל מאותה משפחה המחאות בסכום העולה על 377,000 ש"ח. לטענתו, מטרת ההמחאות הייתה לאפשר לו לקבל אשראי. הוא הבטיח להחזיר את סכום ההמחאות שלושה ימים לפני מועד הפרעון. חרף זאת, סיחר המערער את ההמחאות לצד שלישי וקיבל מזומן תמורתן. כתוצאה ממעלליו אלה של המערער הוגשו תביעות נגד אותה משפחה, אב המשפחה ניסה להתאבד ובני הזוג אף התגרשו. על הרקע המתואר - ניצול בוטה לרעה של הליכי פשיטת הרגל וביצוע עבירות כלכליות שהשלכתן הייתה קשה - אין זה מפתיע שבית המשפט המחוזי החמיר עם המערער. יחד עם זאת נראה לנו, כי ההחמרה הייתה למעלה מן המידה הראויה.

4.אין זה שכיח שמוגשים הליכים פליליים בגין עבירות לפי הפקודה. אכן, בהחלט מן הראוי לעשות שימוש, במקרים מתאימים, בהוראות הפליליות שבפקודה על מנת לטפל בתופעה של ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל, תוך הטעיה ומרמה כלפי הנושים, הכונס הרשמי ובית המשפט. טוב עשה הכונס הרשמי שהביא להפעלה של ההוראות הפליליות שבפקודה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבמשך שנים לא מעטות לא פעלו רשויות האכיפה על מנת להעמיד לדין פלילי את אלה שעברו עבירות לפי הפקודה. במצב דברים מעין זה ראוי לענישה שתעשה במתינות ובאופן הדרגתי (השוו, ע"פ 5279/01 בגימוב נ' מ"י (טרם פורסם)). כמובן, שיש ליתן משקל נכבד לצד החומרה לעבירות הנוספות, במיוחד לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כאמור, המערער הונה בני זוג וקיבל מהם במרמה סכום המתקרב ל-400,000 ש"ח. הסכום לא הוחזר. כפי שצוין, מעשיו הנלוזים של המערער גרמו לתוצאות קשות לגבי אותה משפחה. אף לא נתעלם משלוש הרשעותיו האחרות של המערער בהליכים נפרדים. עם זאת, חשוב לציין שאין מדובר בהרשעות שקדמו לעבירות שבתיק הנוכחי. בכל מקרה, אין מדובר בעבר מכביד. מן הצד האחר, ראוי לזכור כי, העבירות בהן מדובר, הן לפי חוק העונשין והן לפי הפקודה, בוצעו בשנים שעד 1999. כתב האישום עצמו הוגש בשנת 2001 ואילו גזר הדין ניתן בחודש מאי 2003. לנתונים אלה יש ליתן משקל לצד הקולא. סיכומו של דבר הוא שנראה לנו, כי ראוי להקל במידת מה עם המערער.

5.אי לכך, הננו מחליטים לקבל את הערעור ולהעמיד את עונש המאסר על שש וחצי שנים, מתוכם ארבע וחצי שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, כפי שהורה בית המשפט המחוזי. אף הפיצויים שנפסקו יישארו על כנם.