פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4973/02
בפני:
כבוד
השופט י' טירקל
המבקש
:
יוסף(
בן שמעון) טוויל
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה
לעיכוב ביצוע
גזר דין בית המשפט
המחוזי
בתל אביב-יפו בתיק פ 40299/01
שניתן
ביום 26.5.02 על ידי כבוד השופטת
ד"ר
עדנה קפלן-הגלר
תאריך
הישיבה: ג' בתמוז תשס"ב (13.6.02)
בשם
המבקש: עו"ד ישראל קליין
החלטה
1.בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד"ר ע' קפלן-הגלר), הרשיע את המבקש על פי הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של גרם מוות ברשלנות, הפקרה אחרי פגיעה, שיבוש מהלכי משפט ונהיגה ללא רשיון וללא ביטוח. כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, שבהן הודה המבקש, נהג המבקש ברכב, ללא רשיון רכב וללא תעודת ביטוח תקפה, ברחובות העיר נתניה ותוך נסיעה מהירה פגע בהולך רגל, יליד 1931, שנפצע אנושות ונפטר מפצעיו. המבקש לא עצר את רכבו, האיץ ונמלט מן המקום בלי להגיש עזרה למנוח, לא הודיע לרשויות על התאונה וניסה להעלים ראיות. בית המשפט המחוזי גזר על המבקש, אחרי עיון בתסקירים של שירות המבחן, מאסר לתקופה של 3 שנים לריצוי בפועל, בצירוף מאסר לתקופה של שתי שנים על תנאי. כמו כן פסל אותו מהחזיק רשיון נהיגה במשך 10 שנים בצירוף פסילה למשך שנתיים על-תנאי. עוד הורה להעמיד את המבקש במבחן במשך שנה מיום שחרורו מהמאסר.
המבקש ערער על חומרת עונשו וכן ביקש, בבקשתו שלפני, לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר.
2.נראה, לכאורה, כי חומרת העבירות שבהן הורשע המבקש מצדיקה את העונש שנגזר עליו. כאשר זה המצב אין מקום - ואף זאת לכאורה - לעכב את תחילת ריצוי העונש, שנקבעה ליום 16.6.02 בשעה 10:00. עם זאת, מצביעים תסקירי שרות המבחן שהוגשו על המבקש על שיקולים כבדי משקל שיש בהם, בדוחק, כדי להטות את הכף לכיוון העיכוב. בתסקירים תואר רקע אישי ומשפחתי קשה של המבקש, שימוש בסמים והתמכרות להם וכן התדרדרות במצבו אחרי התאונה שבגינה הורשע. לפי הערכתו של שירות המבחן "ענישה בדרך של מאסר בפועל עלולה להביא לנסיגה במצבו האישי והמשפחתי המתואר", והובעה תקווה כי המשך הטיפול במבקש במרכז לנפגעי סמים בנתניה יש בו "סיכוי ליציאה מדפוסי התנהגות קשים וכושלים שאפיינו אותו בעבר".
3.במצב דברים זה, בלי לחוות דעה בדבר העונש הראוי למבקש ולא בלי היסוסים, נראה לי כי עיכוב ריצוי העונש עד לדיון בערעור, יהיו תוצאותיו אשר יהיו, עם המשך הטיפול במבקש בתקופת הביניים, תהיה בהם משום תועלת לציבור ולא רק למבקש.
לפיכך אני מורה כי תחילת ריצוי עונשו של המבקש תעוכב עד להחלטה בערעור. אם יפסיק המבקש את הטיפול הניתן לו ידווח על כך לבית המשפט ולפרקליטות המדינה. במקרה כזה תישקל האפשרות להפסיק את תקופת העיכוב.
התנאים שקבע בית המשפט המחוזי להבטחת התייצבותו של המבקש יעמדו בעינם עד להחלטה בערעור.
ניתנה היום, ג' בסיון תשס"ב (13.6.02).
ש
ו פ ט