בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4982/15
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערער:
אחמד שחיטה
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 01.06.2015 בתיק פ
12154-11-14
תאריך הישיבה:
י"ח באלול תשע"ה
(2.9.15)
בשם המערער:
עו"ד עלאא מסארווה
בשם המשיבה:
עו"ד מורן פולמן
פסק דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
המערער הורשע לפי הודאתו בנשיאת נשק בכך שהחזיק ברכבו במקום מוצנע אקדח (שלא היה תקין) יחד עם מחסנית ריקה. הוא נדון ל-20 חודשי מאסר ולמאסר על תנאי בן 6 חודשים. למערער עבר מלפני 18 שנה בעבירות נשק, עליו ריצה מאסר לא קצר, וכן עבר עבירות סמים. מתחם הענישה שנקבע היה בין 12 ל-36 חודש.
סניגורו טען כי הנסיבות – על פי הפסיקה – מצדיקות מאסר בתוך השליש הנמוך של המתחם. כן הוזכרו נסיבותיו המשפחתיות של המערער. המדינה השיבה, כי בשל מגמת ההחמרה בעבירות נשק ונוכח העבר הפלילי אין מקום להתערבות. אכן בעבירות נשק ראוי להחמיר, ואולם אחת הדוגמאות שהביאה המדינה (ע"פ 3156/11 זראיעה נ' מדינת ישראל (2012) כוללת מקרה של אקדח תקין, מחסנית טעונה וקופסאות כדורים, שם הושתו 24 חודש, ודוגמה אחרת (ע"פ 2892/13 עודתאללה נ' מדינת ישראל (2013) כללה אקדח ומחסנית ריקה, אך אקדח תקין, והושתו 21 חודש. גם אם המחוקק אינו מבחין בין נשק תקין לשאינו תקין, תיתכן לכך רלבנטיות מסוימת לענין העונש.
לא בלי התלבטות החלטנו בנסיבות להפחית 4 חודשים מעונשו של המערער, והוא יעמוד על 16 חודשים בפועל. לא ראינו להגיע לשליש הנמוך של המתחם, נוכח החומרה, העבר והמדיניות השיפוטית ; המאסר על תנאי – בעינו. הערעור מתקבל איפוא לפי האמור.
ניתן היום, י"ט באלול תשע"ה (3.9.2015).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת