בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4982/95
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' קדמי
כב' השופט י' גולדברג
המערער : שכראללה אחמד עומר
נגד
המשיב ה : מדינת ישראל
ערעור על גזר דין בית המשפט המחוזי
בירושלים מיום 22.6.95 בת.פ. 308/94
שניתן על ידי כבוד השופטים: י' בזק,
ר' אור, ד' חשין
תאריך הישיבה: יד' בשבט תשנ"ח (10.2.98)
בשם המערער: עו"ד ג'ואד בולוס
בשם המשיבה: עו"ד נעמי גרנות
בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור
פ ס ק - ד י ן
המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של ניסיון לרצח, בכך שהלם בפטיש בראשו של מעבידו - שעה ששניהם ירדו למחסן - וגנב ממנו, לאחר שהתמוטט, אקדח שנשא עמו ותעודת זהות; ונגזרו עליו בשל כך עשר שנים מאסר.
בא כוח המערער טוען כי העונש שנגזר על מרשו חורג לחומרה מרמת הענישה המקובלת במקרים מסוג זה; והציג בפנינו לתמיכת עמדתו פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים שם נדון נאשם לשבע שנים מאסר בלבד, בשל כך שתקף את מעבידתו והיכה בראשה במוט עץ בעצמה רבה, והתביעה לא ערערה.
לא מצאנו להיעתר לבא כוח המערער. המקרה שנדון בבית המשפט המחוזי - ושימש בסיס לטיעונו של בא כוח המערער - שונה מזה שנדון בפנינו: המערער שלפנינו הורשע בעבירה של ניסיון לרצח, להבדיל מהנאשם בפרשה שנדונה בבית המשפט המחוזי שהורשע בגרימת חבלה בכוונה מחמירה; ובאותה פרשה עשה הנאשם שימוש במוט עץ בעוד שבמקרה שבפנינו השתמש המערער בפטיש. במצב דברים זה, אין בכוח העונש שנגזר בבית המשפט המחוזי בפרשה האחרת כדי לשמש גורם להשוואה לעונש הראוי במקרה שבפנינו.
המערער ביקש לגרום למותו של מעבידו והתמזל מזלו - ומזלו של המעביד - שמטרתו לא הושגה והמעביד נותר בחיים, על אף השבר הדחוס שגרמה מהלומת הפטיש בראשו. השיקול המכריע בענישת מקרים מסוג זה הוא במתן ביטוי לחומרה העצומה הטמונה בעבירת ניסיון לרצח, שמצד היסוד הנפשי אין בינה לבין רצח ולא כלום. על פי אמת מידה זו העונש שהושת על המערער עולה בקנה אחד עם רמת הענישה הראויה; ומכל מקום אינו חמור במידה שתצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
הערעור נדחה.
ניתן היום, יד' בשבט תשנ"ח (10.2.98).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
95049820.
F02