ע"פ 50/07 מולוקן שלמה אקלה נ. מדינת ישראל

השופטת ע' ארבל :

בפנינו ערעור נגד הרשעתו של המערער והעונש שנגזר עליו.

1.

המערער הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה הן כי המערער ישב בקיוסק ושתה שתייה אלכוהולית. בין המערער לבין מתלונן שישב גם הוא בקיוסק עם אחר ושתה שתיה אלכוהולית התפתח ויכוח. על אף שהאחר הפריד בין השניים נטל המערער אבן גדולה בידו ויידה אותה בפניו של המתלונן. המתלונן איבד הכרתו, הובהל לבית החולים ושם אובחנו שברים רבים בפניו. הוא נזקק לאשפוז במחלקת פה ולסת ובמסגרת הטפולים הרפואיים נתפר עפעף עין שמאל.

2.

בית המשפט מחוזי גזר על המערער עונש מאסר לתקופה של 18 חודשים, שישה מהם לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות, אם יימצא המערער מתאים לכך והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור את העבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות שתסב לזולת פגיעה או חבלה מכל סוג שהוא. כן הורה בית המשפט קמא כי מתקופת המאסר ינוכו שבעה ימים בהם שהה המערער במעצר וחייב אותו בתשלום פיצויים למתלונן בסך של 10,000 ₪.

3.

באת כוחו של המערער מבקשת לבטל את הרשעתו של המערער ולנקוט הליך של אי הרשעה ולחלופין היא מבקשת להקל בעונשו. לדבריה, מ דובר

במעידה ראשונה ותפקודו של המערער עד לאירוע היה תקין. היא מציינת כי המערער עלה ארצה בשנת 1984, שירת בצבא ואף התמודד עם טרגדיה כאשר אשתו הראשונה נפטרה מסרטן והוא נותר לגדל את שתי בנותיהם. כיום הוא מפרנס 8 נפשות, ועל כן ראוי היה לדעתה, בנסיבות המקרה, להימנע מהרשעה כהמלצת שירות המבחן. אשר לעונש היא מבהירה כי לנוכח הנסיבות האמורות עונש של מאסר בפועל, גם אם בעבודות שירות, הוא עונש קשה ביותר שיש להקל בו.

4.

באת כוח המדינה עומדת בטיעונה על חומרת העניין בהפנותה לנסיבות המקרה בהן הודה המערער, כפי שפורטו לעיל. תוצאת מעשהו של המערער קשה, כעולה מאשפוזו של המתלונן במחלקת פה ולסת, מהשברים שנגרמו, בין היתר בארובת עינו השמאלית, באפו ובעצמות הפנים, ומכך שעפעף עין שמאל שלו נתפר. עמדתה היא כי שימוש באלימות בשל עניין של מה בכך אינו מצדיק ביטול ההרשעה ומחייב תגובה עונשית הולמת, ועל כן אין הצדקה להתערבות בעונש.

5.

שמענו עמדת שירות המבחן כי מ דובר

בהתפרצות חד פעמית כתוצאה ממסכת חיים מורכבת וקשה. הבאנו בפנינו את מכלול הנסיבות האישיות עליהן עמדה באת כוח המערער. יחד עם זאת, עומדת לנגד עינינו גם הפגיעה הקשה והברוטלית במתלונן ללא כל סיבה של ממש. האלימות הקשה שנקט המערער, גם אם אכן היא חד פעמית, אינה מאפשרת לטעמנו ביטול ההרשעה. כמו כן סבורים אנו כי בית המשפט עשה חסד עם המערער בגזירת הדין והשית עליו עונש קל בהתחשב בנסיבות המקרה ובתוצאתו.

הערעור נדחה.

הממונה על עבודת שירות יגיש חוות דעת מעודכנת תוך 30 יום. החלטתנו תינתן לאחר מכן.