ע"פ 5015/98 ארז אקרישבסקי נ. מדינת ישראל

המערער הורשע, ביום 26.7.98, בעבירות של ניסיון לרצח, זיוף ושימוש במסמך מזוייף. הערעור הוגש בחודש אוגוסט אותה שנה.

בא-כח המערער מבקש לקבוע מועד לשמיעת הערעור, שכן הרשעת המערער נסמכת על אמרת קרבן אלימות שנאמרה בסמוך לאירוע. שני המתלוננים חזרו בהם מזיהוי המערער בעדותם בבית המשפט, ונטען כי ההרשעה עשויה להתבטל.

המערער הואשם בירי לעבר המתלוננים, בנסיון לרצחם. עיון בפסק הדין מגלה כי עדויות המתלוננים מהוות, אכן, נדבך מרכזי, אך לא בלעדי, להרשעת המערער.

בית המשפט קמא הסתמך גם על ראיות כגון נסיון הסתתרות והימלטות בלתי מוסבר של המערער, קיומו של מניע שהראה המערער בעדותו, וטענת אליבי בלתי מהימנה של המערער, שנדחתה על ידי בית המשפט.

בית המשפט קמא התייחס בפסק הדין לחזרת המתלוננים מגירסותיהם, נימק מדוע הועדפו הגירסאות הראשונות על פני עדויותיהם בבית המשפט, ועמד על כך שגירסאות המתלוננים מתיישבות זו עם זו על אף שלא היתה אפשרות לתיאום ביניהם.

נוכח כל האמור, איני רואה עילה מיוחדת להקדמת הדיון.

הערעור ייקבע לשמיעה על פי התור, בהתחשב בנסיבותיו.