פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5024/05 רוסטם מגומד חליקוב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של מי שהורשע בשוד לאחר שהגיע לסופרמרקט עם רימון הלם והתנפל על מנהל הסניף. נקבע כי הנסיבות שהמערער טען להן, לרבות הודאתו, חרטתו ופציעתו, נשקלו כבר בבית המשפט המחוזי ואינן מצדיקות הקלה נוספת.

העובדות

המערער הגיע בשעת לילה לסופרמרקט שבו עבד בעבר, כשהוא נושא רימון הלם, התנפל על מנהל הסניף שנשא את הפדיון היומי, חנק אותו והצמיד אליו את הרימון. בזמן הבריחה נורה המערער בבטנו על ידי מאבטח. המערער הודה והורשע בשוד ונגזרו עליו 4 שנות מאסר ושנתיים על-תנאי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחומרת עונשו של מי שהורשע בעבירת שוד בנסיבות של איום ברימון הלם?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט לא ימצא מקום להתערבות בעונש שנגזר כאשר הודאת הנאשם, חרטתו, נסיבותיו האישיות ופציעתו נשקלו כבר על ידי הערכאה הדיונית.

    ״לכל אלה נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, ולא ראינו מקום להקל עם המערער עוד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוד
  • ערעור
  • רימון הלם
  • מאסר על-תנאי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 5024/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

רוסטם מגומד חליקוב

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 7.4.06, בתיק פ'

40269/04, שניתן על ידי כבוד השופט א' שוהם

תאריך הישיבה:

ח' בניסן תשס"ו

(6.4.2006)

בשם המערער:

עו"ד שמעון תורג'מן

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד תמר פרוש

גב' אדוה פרויד

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בתאריך 23.9.04, בשעת לילה מאוחרת, הגיע המערער כשהוא נושא רימון-הלם לסופרמרקט בו עבד בעבר, ושעה שראה את מנהל הסניף יוצא כשהוא נושא עמו בשקית את הפדיון היומי, התנפל עליו, חנק אותו והצמיד את הרימון לפניו. משהצליח ליטול את השקית והחל בבריחה, הוא נורה בבטנו על ידי מאבטח שהיה במקום.

המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ובעקבות כך הורשע בעבירת שוד לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך נגזר עונשו של המערער: 4 שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד חומרת גזר הדין, אולם גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לדבריו של בא-כוח המערער על-פה, לא מצאנו בעונש חומרה כלשהי המצדיקה את התערבותו של בית משפט שלערעור. ממסקנתנו זו לא שינינו גם לנוכח הודאת המערער, חרטתו, נסיבותיו האישיות ופציעתו במהלך השוד. לכל אלה נתן בית המשפט המחוזי את דעתו, ולא ראינו מקום להקל עם המערער עוד.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ח' בניסן תשס"ו

(6.4.2006).

ש ו פ

ט ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט לא ימצא מקום להתערבות בעונש שנגזר כאשר הודאת הנאשם, חרטתו, נסיבותיו האישיות ופציעתו נשקלו כבר על ידי הערכאה הדיונית.