פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
5062/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט
י' דנציגר
כבוד השופט י' עמית
המערער:
אליעז פרץ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, מיום 20.6.2010, בת"פ 8131/09, שניתן על ידי השופט נ'
ז'לוצובר
תאריך הישיבה:
ט' בתמוז התשע"א
(11.07.11)
בשם המערער:
עו"ד משה מרוז
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן:
עו"ד איתמר גלב-פיש
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1.
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את המערער, בתום שמיעתן של ראיות, בעבירה של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א1) לחוק העונשין. בית המשפט מצא כי בתאריך 27.5.09, בשעת בוקר, הגיע המערער לדירה בה גרה אשתו בנפרד,
ובין השניים פרץ דין ודברים במהלכו דחף המערער את אשתו שהחזיקה בבנם, והיא נפלה, התגלגלה במדרגות ונגרם לה שבר בעקב ימין. לאחר שקוימו ההליכים לעניין גזר הדין, נדון המערער ל-4 שנות מאסר, 12 חודשים מאסר על תנאי, והוא חויב לפצות את נפגעת העבירה בסכום של 30,000 ש"ח.
2.
הערעור שבפנינו מופנה נגד גזר-הדין. נטען, כי המערער הנו אב לשלושה ילדים, שמאסרו עלול להסב להם נזק. עוד נטען, כי המערער הפנים את חומרת מעשיו, החליט לנתק את קשריו עם אשתו לשעבר והתגרש ממנה, והוא מבקש לבנות מערכת זוגית אחרת. המערער הוסיף והפנה לתסקירו של שרות המבחן, בו מתואר השינוי שעבר בעקבות הקשר עם השרות, וכן להמלצתו לגזור לו מאסר על דרך של עבודות שרות שיהיה משולב עם צו מבחן.
3.
אין בידינו להיעתר לערעור. המערער דחף את אשתו בחדר המדרגות על אף שאותה שעה נשאה בידיה את בנם הפעוט. כתוצאה מכך היא התגלגלה במדרגות, ונדמה שרק בדרך נס הסתיים אירוע זה בשבר בעקב ולא בתוצאה חמורה פי כמה. אולם לא בכך בלבד חטא המערער, אלא גם בעובדה שהסתלק מהמקום מבלי להושיט עזרה לנפגעת, ובמהלך משפטו בחר להתגונן בגרסה כוזבת לפיה אשתו דחפה אותו. נסיבות אלו קשות הן, בייחוד נוכח העובדה שזו אינה מעורבותו הראשונה של המערער בפלילים, ועל כן, אף שאין מדובר בתקופת מאסר קצרה, לא גילינו בה חומרה יתרה המצדיקה את התערבותנו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ט' בתמוז התשע"א (11.07.11).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט