ע"פ 5064/00 פלוני נ. מדינת ישראל

1.אנו סבורים שאין לנו סמכות להיזקק לערעור, משום שאין קיים ערעור בגדר הליכים פליליים על החלטות בהליכי ביניים; אמת נכון הדבר, שיכול ובהליך בין אחד מבעלי-הדין במשפט פלילי לבין זר, תינתן החלטה שדינה כדין פסק-דין הניתן לערעור. אך, במקרה שלפנינו לא היו העיתונים בעלי-דין בבית-המשפט המחוזי עת נתן את החלטתו מושא הערעור. ממילא, עמדתם לא נשמעה בפני בית-המשפט המחוזי בשלב זה (להבדיל מאשר בהליכי המעצר לפני הגשת כתב-האישום).

2.למרות האמור לעיל, רשמנו לפנינו את הצהרת נציגת המדינה, לפיה עמדתה היא, שלגוף העניין היה מקום להורות על דיון בדלתיים סגורות, והוא - נוכח חוות-הדעת שהיו לפני בית-המשפט המחוזי.

אין צורך לומר שלאחר שיתחיל הדיון בבית-המשפט המחוזי, לא תהיה כל מניעה בידו לתת כל צו שימצא לנכון לגבי דיון בדלתיים סגורות או כל צו אחר שימצא לנכון לתת.

3.אין אנו מביעים כל דעה אם בידי המערער נתון סעד או פורום אחר כדי לתקוף בגדרו את החלטת בית-המשפט המחוזי; אך כדי לאפשר למערער לכלכל את צעדיו, אנו דוחים את הערעור בכפוף לכך שהצו הזמני לאיסור הפרסום יפוג לאחר חמישה ימים מהיום.