ע"פ 5076/06 אסעד מוסלח נ. מדינת ישראל

השופטת

ד' ברלינר :

1.

כתב האישום המקורי בתיק זה כלל 6 אישומים, שייחסו למערער שבפנינו עבירות רכוש לרבות עבירות רכוש ברכב וכן עבירות תעבורה, איומים והפרעה לשוטר. הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, לאחר שהחלה כבר שמיעת הראיות, הביא לכך שמימדיו של כתב האישום צומצמו ונותרו בו 4 אישומים בלבד. שני אישומים נוספים נמחקו. בעובדות כתב האישום המתוקן הודה המערער והורשע על סמך הודייתו. בית משפט קמא, כבוד השופטת מ' שידלובסקי-אור, מבית המשפט המחוזי בירושלים, הטיל על המערער 30 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וכן פסילה להחזיק רישיון נהיגה למשך 6 חודשים. על גזר הדין ובמיוחד על רכיב המאסר בפועל - הערעור בפנינו.

2.

לטענת המערער, החמיר עימו בית משפט קמא יתר על המידה וסטה מרף הענישה המקובל באשר לעבירות בהן הורשע. כתב האישום המתוקן, כולל עבירות הנידונות ככלל בבית משפט שלום ולא בבית משפט מחוזי ורמת הענישה נגזרת מכך. נראה שבית משפט קמא, כך לטענת הסנגור, התעלם מתיקון כתב האישום וקצב את עונשו על בסיס העובדות המקוריות שיוחסו לו. במיוחד מדגיש הסנגור את העובדה כי המערער לא הורשע בגניבת רכב אלא בהתפרצות לרכב ויש שוני מהותי בין שתי העבירות. עוד טוען הסנגור, כי בית משפט קמא התעלם מנסיבות אישיות מקלות, מחרטתו של המערער ומהאמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו. מהתסקיר עולה, כי המערער בא מרקע חיים קשה, הוא נשוי כרגע בפעם הרביעית ועם נישואיו אלה הוא מבקש לפתוח דף חדש בחייו. למערער אומנם הרשעות קודמות, אולם הוא לא ריצה עדיין עונש מאסר וזה לו מאסרו הראשון. העבירות כולן בוצעו לאורך תקופה קצרה של מספר חודשים והן אינן מאפיינות את דרך חייו של המערער.

3.

שקלנו את טיעוניו של הסנגור, עיינו בתסקירי שירות המבחן ודעתנו היא כי אין מקום להתערב בענישה שהוטלה. העבירות שמדובר שהן, הן עבירות חמורות שיש בהן נזק לרכוש כמו גם מסוכנות ופוטנציאל פגיעה בנפש.

העובדה שלאחר תיקון כתב האישום היה מוסמך בית משפט השלום לדון בעבירות אין בה כדי להכתיב את רף הענישה. את זה האחרון יכתיבו העבירות עצמן, נסיבות ביצוען ונסיבותיו האישיות של העבריין. איננו מקבלים את עמדתו של הסנגור באשר לדרך בה יש להתייחס לעבירות של התפרצות לרכב (בהבדל מגניבת רכב). לא בכדי הוסיף המחוקק את סימן ה1 בשנת תש"ן לפרק י"א לחוק העונשין, שעניינו עבירות בקשר לרכב. סימן זה הוסיף גם את העברה של התפרצות לרכב שלא הייתה קיימת לפני כן. בכך נתן המחוקק ביטוי להשקפתו באשר למשמעות העבירה והצורך להילחם בה. חומרה מיוחדת יש באישום השני שבו הורשע המערער. המערער נהג ברכב פרטי כאשר בעקבותיו ניידת משטרה. המערער נכנס בקלות ראש לצומת כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו דולק אור אדום, פגע במדרכה ורק התנגשות בעץ עצרה את נהיגתו. כתוצאה מכך נגרמה תאונה שבה ניפגע קשה נוסע ברכבו של המערער. כמו כן נפגעו כלי רכב נוספים. לאחר התאונה נתפשו ברכבו של המערער חלקי רכב גנובים וכן כלי פריצה. עוד אנו רואים להזכיר את האישום הרביעי. המערער זוהה ביחד עם אחר כשהוא מסתובב על גג בית בירושלים, שוטר הבחין בו שהוא מנסה להשתלשל מן הגג לתוך דירת מגורים. השוטר ניסה לתופסו אולם המערער ניער אותו ונמלט מהמקום. רק בעקבות מרדף, שבסופו שלף השוטר את אקדחו והורה לו לעצור, הסגיר המערער עצמו לידיו של השוטר. על פניו, מדובר בהתנהגות בעלת מאפיינים עבריינים ברורים ומובהקים.

4.

מסקנה זו מתחזקת לאור העיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער. למערער 3 הרשעות קודמות במגוון עבירות ו-2 מאוחרות להרשעה נשוא התיק הנוכחי. מדובר בעברות שבוצעו לאורך מספר שנים, שעל כן אין מדובר באפיזודה קצרה בחייו של המערער, כפי שטען בא כוחו, אלא בדפוס התנהגות החוזר על עצמו. התובע הפנה את תשומת ליבנו לכך כי העבירות בוצעו לאורכה ורוחבה של המדינה ואף זהו מאפיין של מי שעבורו ביצוע עבירות הוא חלק משגרת יומו. התובע הביא לידיעתנו כי בשני התיקים בהם הורשע המערער לאחר ההרשעה הנוכחית זכה להתחשבות בשל תקופת המאסר שהושתה עליו בתיק זה. באחד משני התיקים נקבע, כי מרבית תקופת המאסר שעל המערער לרצות תרוצה בחופף למאסר הנוכחי. עוד הביא לידיעתנו, כי תאריך השחרור המנהלי של המערער הוא בחודש אוגוסט 2007. נציגת שירות

המבחן הודיעה לנו, כי תמליץ בפני שירות בית הסוהר לשלב את המערער בתוכנית שיקום כבר עתה, באמצעות הרשות לשיקום האסיר. נראה לנו, כי טוב יעשה המערער אם יאחז ביד המושטת לו וישנה את דפוס התנהגותו לאחר שישתחרר מן המאסר.

הערעור נדחה.