בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5105/02
ע"פ 5106/02
ע"פ 5156/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופט א' א' לוי
המערער בע"פ 5105/02 (המשיב 2 בע"פ 5156/02):
המערער בע"פ 5106/02 (המשיב 3 בע"פ 5156/02):
המשיב 1 בע"פ 5156/02:
עאמר אבו קישק
מורהן ג'אבר
מחמד טורכמאן
נ
ג
ד
המשיבה בע"פ 5105/02 ובע"פ 5106/02
(המערערת בע"פ 5156/02):
מדינת ישראל
ערעורים על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 2.5.02 בת"פ 10229/01, שניתן על-ידי כבוד השופט א' שהם
תאריך הישיבה:
י"ז באדר א תשס"ג
(19.2.03)
בשם המערער בע"פ 5105/02 (המשיב 2 בע"פ 5156/02):
בשם המערער בע"פ 5106/02 (המשיב 3 בע"פ 5156/02):
בשם המשיב 1 בע"פ 5156/02:
עו"ד מוטי לוי
עו"ד צבי ואתורי
עו"ד איתי בן-נון
בשם המשיבה בע"פ 5105/02 ובע"פ 5106/02 (המערערת בע"פ 5156/02):
בשם שירות-המבחן:
עו"ד נעמי כ"ץ
גב' שרה מלין
פסק-דין (משלים)
בתאריך 21.10.02 דחינו את הערעור, שהגישו עמאר אבו קישאק ומורהן ג'אבר כנגד ההרשעה, ונותר לדון בערעור המדינה על קולת עונשיהם של השלושה ובערעור אבו-קישאק וג'אבר על חומרת העונש.
לאחר ששמענו את טענות הצדדים מזה ומזה, הגענו לכלל-דעה, כי אין מקום להתערבותנו בעונשים שנגזרו לשלושה. לנוכח עברם הפלילי, עונשי המאסר שהוטלו על השלושה נוטים אמנם לקולא, אך אין הם חורגים מאמות-המידה הראויות במידה המספיקה להתערבות בערעור.
בית-המשפט שקל היטב את נסיבותיו של כל אחד מהשלושה ואת עמדת שירות-המבחן בעניינם, ובגוזרו את דינם ואת הפעלת עונשי המאסר על-תנאי התלויים כנגדם, נתן דעתו לעונש הכולל שעל כל אחד מהם לרצות. הגם שמבחינה עקרונית, יש להבחין בין עונש המופעל לאחר שהתנאי הופר לבין העונש שנגזר בעבירה הנדונה, הרי ברור שעל בית-המשפט לראות לנגד עיניו את תקופת המאסר הכוללת. תקופות המאסר הכוללות, שעל כל אחד מהשלושה לרצות, אינן קצרות והם אף חויבו בתשלום פיצויים למתלונן ונגזרו עליהם עונשי מאסר על-תנאי.
כאמור, בנסיבות אלה, החלטנו להשאיר את העונשים על כנם ולדחות הן את ערעור המדינה והן את ערעוריהם של אבו-קישאק וג'אבר.
ניתן היום, י"ז באדר א תשס"ג
(19.2.03).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט